בוקר טוב של יום רביעי

[שי1951]

בוקר טוב של יום רביעי

אתמול אף אחד לא נכנס (נראה שלא כל אחד אוהב להכניס את ההודעה הראשונה של יום חדש).
בכל אופן אתמול היה לי יום עמוס ובסיומו (כפי שציינתי בעבר) לא תמיד יש כוח או רצון לשבת מול מכשיר התקשורת (המחשב / הטלפון) ולכתוב.

אחרי הדיונים אתמול בכנסת (בנושא החסינות) חשבתי להביא לכם קטע נחמד בנושא הכנסת:
יורם טהר-לב למה הכנסת כל כך עצובה (בקישור הבא):
https://www.youtube.com/watch?v=9c4-hTcmnLs

 

[אפרת10511]

צהריים טובים

שמעתי שיחה שהתקימה ברדיו עם אמא אחת מנתיבות
שדיברה מדם ליבה על ארועי ליל אמש כאשר שלוש
רקטות שוגרו מעזה ואזעקות צבע אדום נשמעו בנתיבות
ובשדות נגב.
אזעקת צבע אדום החרידה את הילדים וגרמה
להם שוב לפחדים וחרדות ולחוסר האונים של ההורים למולם.
אנחנו למזלנו הטוב שאיננו חווים את הצרה הזו של צבע אדןם, בלוני נפץ, ישיבה בחדרים מוגנים וכו, מקשיבים לדבריהם רוב קשב, מנידים ראש, מצטערים ואולי אף כואבים את כאבם אך מהר שבים אל אורחות חיינו.
אך מהם הפתרונות שמחייבים אותנו לתת לאותם אזרחי מדינה הנמצאים במתח הרסני יום יומי?
מה על הילדים הגדלים בצל המוות?
מה על מרחבי הדרום
שסופגים שריפות והשמדת יבול?
ומה על ישובי העוטף שכל חפצם הוא לחיות את שיגרת יומם בשקט?
קצרה ידינו מלהושיע ולכן רב הוא התסכול.
מי ייתן, והרע הזה יחלוף מן העולם ויהיו ימיהם שלווים ורגועים.