טוב, אולי זה נראה לכן פשוט...
ובדרך כלל, אכן הכתיבה אצלי זה לא משהו שדורש הרבה מאמץ, אלא שדורש הרבה דיוק , פרטים , נסיון לרתק, ועם כל זה לשמור על אינפורמטיביות מבלי שתהיה יבשה, לצרף אנקדוטות מצחיקות וכמובן , לתת את נקודת המבט האישית שלי, שכבר לשמחתי הפכה, עם הזמן למסורת בפורום. אלא שהפעם, מה לעשות, ולשמחתי הרבה, הסיקור יהיה מיוחד, כמו המפגש עצמו, בשל האופי המיוחד של המפגש..כי אתם יודעים...דיויד היה שם... ואני מתכננת לשלוח לו למייל עותק אישי עם הסיקור שלי. הגיע הזמן שגם הוא יהיה בין חוג הקוראים הקבועים שלי, לא?? ואגב, תודה לכולם על הפירגון!
אני בהחלט לא רואה את זה כמובן מאליו, כיף לי שאתם אוהבים את מה שאני כותבת, זה נותן לי דחיפה להמשיך ולכתוב, ובעזרת השם, כשיצא הספר הראשון שלי, (שהמלחמה שיתקה לחלוטין את המוזות שלו..) הוא כמובן יוקדש באהבה לכם ועכשיו, אל תפריעו לי ( אייקון של "גאון בעבודה") אני פוצחת בעבודת הקודש... בהיי