עוד ראייה מפוכחת על ההתנחלויות
שגיא ברמק, ליכודניק, מסביר:
למה אני מתנגד להתנחלויות?
"זה למה אני, שגיא ברמק, שמרן אוהב חירות, קפיטליסט, ציוני וליכודניק, מתנגד למפעל ההתנחלויות:
1) ההתנחלויות הן כשלון דמוגרפי. לאחר לא פחות מ-48 שנות שליטה על יהודה ושומרון, חיים מעבר לקו הירוק כ-300 אלף יהודים (~) בלבד, שזה במקרה הטוב 3 אחוז מאזרחי ישראל.
2) ההתנחלויות הן כשלון תודעתי. שלא כמו גבולות הקו הירוק שעליהם יש קונצנזוס לאומי (ובינלאומי), ולא כמו שטחים אחרים שכבשנו ב-67 כמו רמת הגולן, שנתפסת על ידי רובו המוחלט של הציבור כשטח שיש להחזיק בו בכל מחיר ובכל מצב, ההתנחלויות הן מחוץ לקונצנזוס. ולא רק זה אלא שהן מפלגות את העם ויוצרות ניכור בין חלקיו השונים. האם המתנחלים לוקחים זאת בחשבון? נראה כי הם מעולם לא הבינו שעם ישראל לא רואה בהם את עמוד האש שהולך לפני המחנה.
3. ההתנחלויות אינן הכרח ביטחוני. ראשית, מי שמספק ביטחון זה צהל, לא מאחזים אזרחיים. מי ששם קץ לאינתיפאדה היה הצבא בחומת מגן ולא בניית עוד נקודות התיישבות. שנית, כל מי שמבין דבר או שניים בתורות מלחמה יודע שהחזקה בשטחים חשובה למלחמה קרקעית ובפרט לתמרון משוריין. כשצבא עומד מול צבא, זה מאוד חשוב מי מחזיק באיזה תא שטח. אולם כשמדובר באיום של טרור מחד, ובנשק תלול מסלול מאידך, החשיבות הגיאוגרפית מתבטלת כמעט באופן מוחלט. לראייה, תבנו עוד אלף התנחלויות ולא תעצרו טרור של מפגעים. תבנו עוד אלף מאחזים ולא תבטלו את העובדה שישראל מכוסה מצפון ועד דרום באיום טילים. האם מישהו שוקל לכבוש את לבנון ולהקים בה מאחזים אזרחיים מפני שחיזבאללה מסוגל להשבית את נתבג? טיעון ההתנחלויות הכרחיות לביטחון הוא פשוט עלבון לאינטיליגנציה ובעיקר ביזויו של צהל.
4. ההתנחלויות הן פרוייקט מגזרי וסוציאליסטי. יישובי חומה ומגדל היו פרוייקט לאומי. העם כולו עמד מאחורי כיבוש הארץ עד 48. לעומת זאת, מיגרון ויצהר הן יצירות מגזריות, סקטוריאליות, שעם ישראל אינו עומד מאחוריהן ושהם, בתורם, בזים לעברי החילוני, לעיר העברית הראשונה ולכל מה שהם מייצגים. ולא רק אלא שביו"ש קיימת מדינת רווחה שמטפחת את הנבדלות המגזרית. זהו סוציאליזם מגזרי שמתחפש לאינטרס לאומי.
5. ההתנחלויות מבזות את שלטון החוק. וזהו בעיני הסעיף החשוב ביותר. כל פעם שבו מוקם מאחז לא חוקי, שלטון החוק מבוזה. כל פעם שהמדינה מחליטה להקים יישוב אזרחי בשטח שאותו היא לא סיפחה, היא מבזה את ריבונותה. כל פעם שבו רבנים קוראים תיגר על הממשלה בשם ארץ ישראל, הפרלמנט היהודי מתבזה. כל עוד אין זה מובן לכל הנוגעים בדבר שהממלכה עומדת מעל ומעבר להגשמתה של אידיאולוגיה משיחית, המדינה היהודית עומדת בסכנה".
לסיום, חשוב לי להבהיר שאין פה ויכוח על "זכותנו על הארץ". עקרונית אני מחזיק בעמדה שזכותנו על הארץ כוללת את שתי הגדות. נו, אז מה? ביסמרק, אולי גדול המדינאים שידעה האנושות, ידע מה הוא אומר כאשר גרס כי " פוליטיקה היא אומנות האפשרי". את זה לעולם לא הבינו ראשי המתנחלים ולכן הם מסוכנים. כמו כל פנטזיונרים בפוליטיקה".