בוקר טוב!

[Fufu The Girl]

בוקר טוב!

אז... איך החזרה לשיגרה?

שלי ממש קשה!
אתמול עבדתי 10 וחצי שעות! חזרתי הביתה גמורה!!
התקלחתי ונשפכתי מול הטלויזיה...
היום אני מקווה לצאת בזמן... יש לי אירוע בערב...

 

[מסטיק אורביט ירוק]

שונאת ימי שני, והיום היה עמוס במיוחד

היה לי MRI בשבע וחצי בבוקר. מישהי כאן עברה פעם את החוויה?
קושרים אותך לשולחן ומכניסים אותו לתוך גליל צר ואסור לך לזוז בתוך הדבר הקלסטרופובי הזה במשך מיליון שנה. בגלל שהיה שבע וחצי כל הזמן נרדמתי לשניה ואז הייתי בטוחה שעבר מלא זמן ושכבר צריך להוציא אותי, אבל לא. עברה רק שניה.
אחר כך מלא פגישות והתרוצצויות, כמו בכל יום שני. הגעתי הביתה והמשכתי לקרוא את הספר שהתמכרתי אליו אתמול. עוד רגע נגמר):

 

[haych]

חחחח

עברתי את זה מלא פעמים, זה לא כזה נורא

אבל איך הצלחת לישון? לא אמרו לך כל הזמן לנשום בצורה מסויימת? טוב, אולי בגלל שזה בכתף אז לא...
יש כזה שעושים לילדים ששמים להם מוסיקה באוזניות, נראה לי שצריך לאמץ את זה עבור כולם כדי להעביר את הזמן בקלות

 

[מסטיק אורביט ירוק]

דווקא שמו לי מוזיקה

היו לי שתי סריקות אחת אחרי השניה, ובראשונה המוזיקה לא עבדה עד ממש הסוף (או שהם שכחו ללחוץ פליי). זה היה יותר קל עם המוזיקה, כי השירים עזרו לי לדעת כמה זמן בערך עבר וכמה נשאר.
למה היית צריכה לעשות כל כך הרבה?
זה היה לי ממש קשה. ספציפית, העניין של חוסר שליטה. התחלתי לחשוב על מה יקרה אם תהיה שריפה ושאר מחשבות מלבבות ומלחיצות. כנראה שאני יותר קונטרול פריק ממה שחשבתי, ושאולי יש לי נטיות קלסטרופוביות שלא ידעתי עליהן.

 

[haych]

כן, זה קלסטרופובי בטירוף

לפחות אם היו עושים את ה"תקרה" יותר גבוהה... אני מקווה לפחות שהתוצאות שלך יהיו טובות.
עשיתי הרבה כי היה לי גידול (שפיר) ובכל תהליכי הגילוי והאבחון שלו הייתי צריכה לעשות MRI, וגם במעקבים שאחרי. עכשיו המעקבים נעשים באולטרסאונד, אז זה הרבה יותר סימפטי ומהיר.

 

[מסטיק אורביט ירוק]

כן, טוב שסיימת עם זה

מקווה שלא תצטרכי לעשות עוד MRI לעולם (ושאם כן, שלפחות יתנו לך מוזיקה..)