ערב טוב
הבוקר היה קשה לי להכנס לתפוז, זה הודיע לי שיש תקלה, ניסיתי כל פעם,
הצלחתי ושוב תקלה, אז הרמתי ידיים והלכתי לעניינים שלי,
אני כבר המון זמן רוצה לגשת לביטוח לאומי, כדי לקבל עזרה מהמתנדבים
הגימלאים במילוי טופס מסויים, אז היום עשיתי את זה, זה במרחק די גדול
של הליכה מתחנת האוטובוס וגם רוב הדרך זה בעליה, הגעתי לשם באפיסת כוחות, עברתי
בדיקה בטחונית שלא עברתי כזאת באף מקום, הוא הוציא את כל התכולה של התיק הקטן שלי, היה לי שם בקבוק עם קצת מים והוא אמר לי לשתות מזה,
אמרתי לו ששתיתי לפני דקה ואני לא צמאה, אז הוא הסביר לי שהוא
צריך לראות איך אני שותה, כדי להיות בטוח שאין משהו מסוכן במים,
שוחררתי מהמתנה בתור והתקבלתי מיד אצל מתנדב נחמד, שלקח ממני
את הטופס ומילא אותו במקומי, משם הלכתי לרחוב ביאליק לנסות להשיג
כוס כמו הכוס היחידה שהיתה לי מדורלקס שרזי פיצץ לי אותה, אין להשיג
כזה, אז התפשרתי על משהו דומה והכריחו אותי לקנות סט של 3 כוסות,
קניתי באורדע "נודל'ס" שאני מאד אוהבת, כתוספת לארוחת הצהריים,
חזרתי באוטובוס ל-פרימדונה, ששם השארתי את עגלת הקניות שלי (תודה
לאל שלא גנבו לי אותה),חזרתי הביתה באפיסת כוחות, זה לא פשוט להסתובב
4 שעות בחום הזה, שחלק מזה, זה הליכה ברגל, עכשיו אני כבר אחרי מקלחת,
ומוכנה ללכת לתפוס שלווה, במיטה,מול הטלוויזיה,
תמר, לא התכוונתי שלא לפנות לשם, אלא שאני שמעתי על משהו אחר ועד
עכשיו אני לא יכולה להזכר בשם של העמותה הזאת, אני בהחלט בעד שיעל'י
תנסה ב-"יד שרה" או כל מקום התנדבותי אחר.
הדסה, ליבי איתך על מה שאת עוברת עם רמי, כשאורי עבר בשנת 1993
את האירוע המוחי, אני עבדתי בטיפול בתינוקת שגרה בשכונת מעוז אביב,
הרכב הפרטי היה אצלי וחיפשנו קונה למשאית, אז יום אחד פתאום אני רואה
את המשאית מתקרבת למקום שבו ישבתי עם עוד מטפלות ואורי נוהג בה בשמחה רבה, כמעט השתנתי במכנסיים, אבל לא הראיתי לו שאני המומה, הוא גם
היה יורד כל יום ורוחץ את המשאית, אי אפשר לעצור מישהו שהוא היפראקטיבי,
זה גם עזר לו להשתקם יותר מהר וטוב,
סימה, יופי שנכנסת לבקר בפורום ושיתפת אותנו.
די, בטח כבר נמאסתי עליכם, אז ביי
