בוקר טוב

בוקר טוב../images/Emo24.gif

בוקר טוב ושבוע נפלא לכווווווווווולם. תגידו, זה פורום אחים ואחיות, או פורום חרזנים וחרזניות?
 
../images/Emo79.gif אמאשל - יום נפלא

ושבוע נפלא. גם לאחים ולאחיות מותר לחרז הלא כן? אגב באיזו מחלקה את עובדת?
 
ברבורה לבנה

אני עובדת במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש. עבודה קשה מאד ושוחקת מאד. הקושי בעיקר הוא נפשי.היום למשל, קיללו אותי וירקו עלי. ממש נחמד, נכון? התוצאה, נמאס לי מהמקצוע, רוצה שינוי גדול. רוצה לעסוק במשהו בריא, ולא להיות יותר אחות. אני יודעת שיש המון יתרונות למקצוע שלנו, אבל לצערי, עקב הרעת תנאי שכר ועבודה, עקב אי הודאות לגבי העתיד, לא רוצה יותר. עכשיו למשל, מרוב עייפות ועצבים, אני צועקת על הילדים. והם לחלוטין לא אשמים. זהו, נגמרה הוצאת הקיטור להפעם. שיהיה לכולם ערב נפלא.
 

פפו

New member
ערב טוב אמא של....

אין לי כל ספק שהגעת למקום הנכון. זה המקום בו תוכלי להוציא קיטור כאוות נפשך. אנחנו סופגי קיטור מקצועיים..... את עובדת במחלקה הסגורה ואנחנו-הישראלים- מחלקה סגורה של העולם... קיללו אותך וירקו עליך? פה יקללו אותך בכביש,בתור לקופה במרכול,ובכל מקום. לך נמאס? גם לנו אבל אין לאן לברוח....אז נשארים.... אז בואי עימנו לפורום עם המלאכית בלבן קטרי ככל שחפצה נפשך ולילדים הגיעי רגועה ושטופת חיוך. ושיהיה לך ולכולנו לילה טוב
 
לפני ...

כן, לפני איני זוכרת כמה שנים, אולם זוכרת למה נזכרתי... השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת, המחלקה ט.נ.ילדים. לא עמדו לו לפעוט בן ה- 4 כוחותיו. ניצבנו שם צוות שלם שלחם לילה שלם על חייו. טרם זרחה השמש - הפסדנו בקרב. כן. חשנו מובסים עד בלי די. הרופא יצא ובישר להורים. האחיות יצאו לחבק ולנחם. את אגרופיה של האם על חזי - אני חשה עד עצם היום הזה. הובסתי. הפסדתי. הוכיתי. באותו יום בדרכי לביתי ממשמרת הלילה - אמרתי: "עד כאן!! לא עוד !! " מאז, אמא של שירי, עברו מעל עשרים שנה. מאז הובסתי שוב ושוב, ניצחתי לעתים, כינוני בשמות גנאי, ברכו את מעשי... אבל, מאז עברו מעל עשרים שנה - ועודני כאן.
 
למעלה