בוקר טוב ../images/Emo42.gif אבל קצת עצוב ../images/Emo182.gif
לא להאמין איך הזמן טס כל כך מהר באמת, בעוד שבוע אחגוג כבר שלושה חודשים לצוציקית שלי ואני אלך להיפרד מהילדים שאיתם עבדתי שלוש שנים. בהתחלה עוד חשבתי שאיכשהו אצליח לחזור לעבוד עם הילדים שם אבל זה פשוט שעות מטורפות מדי לעבוד עם תינוקת כל כך קטנטנה, כל הלילות והשבתות , אני לא רוצה שמישהו אחר יגדל את הילדה שלי מי כמוני יודעת כמה ילדים זקוקים להורים שלהם,גם אם נמצאים איתם האנשים הכי חמים ונפלאים בעולם... אני יודעת שהכל זמני והכל לטובה ועדיף שימצאו עבורם מישהי שכן יכולה להקדיש להם את השעות המטורפות האלו ואת השעות הנוספות שתמיד צצות וכן, גם את האנרגיות שהיו לי לפני הלידה. הנחמה היחידה בלבי היא שאני כנראה אוכל להתנדב שם מדי פעם ולפחות אראה אותם גדלים גם אם פחות מקרוב... אני צריכה לשבת ולחשוב על מכתבי פרידה ומתנות פרידה שינסו לומר כמה אני אוהבת וכמה יהיה לי קשה להיפרד ואיך אני לא אשכח את מה שהם נתנו לי לעולם אבל כל פעם שאני רק מתחילה לחשוב על זה נהיה לי פשוט כל כך עצוב בפנים , אני באמת כל כך אוהבת אותם עם כל השעות ההזויות והשכר העלוב והשחיתויות והאדישות בדרגות הגבוהות הילדים הם הדבר היחיד שהופך את כל המאמץ לשווה ,ואולי בגלל זה נורא קשה להיפרד מהם
לא להאמין איך הזמן טס כל כך מהר באמת, בעוד שבוע אחגוג כבר שלושה חודשים לצוציקית שלי ואני אלך להיפרד מהילדים שאיתם עבדתי שלוש שנים. בהתחלה עוד חשבתי שאיכשהו אצליח לחזור לעבוד עם הילדים שם אבל זה פשוט שעות מטורפות מדי לעבוד עם תינוקת כל כך קטנטנה, כל הלילות והשבתות , אני לא רוצה שמישהו אחר יגדל את הילדה שלי מי כמוני יודעת כמה ילדים זקוקים להורים שלהם,גם אם נמצאים איתם האנשים הכי חמים ונפלאים בעולם... אני יודעת שהכל זמני והכל לטובה ועדיף שימצאו עבורם מישהי שכן יכולה להקדיש להם את השעות המטורפות האלו ואת השעות הנוספות שתמיד צצות וכן, גם את האנרגיות שהיו לי לפני הלידה. הנחמה היחידה בלבי היא שאני כנראה אוכל להתנדב שם מדי פעם ולפחות אראה אותם גדלים גם אם פחות מקרוב... אני צריכה לשבת ולחשוב על מכתבי פרידה ומתנות פרידה שינסו לומר כמה אני אוהבת וכמה יהיה לי קשה להיפרד ואיך אני לא אשכח את מה שהם נתנו לי לעולם אבל כל פעם שאני רק מתחילה לחשוב על זה נהיה לי פשוט כל כך עצוב בפנים , אני באמת כל כך אוהבת אותם עם כל השעות ההזויות והשכר העלוב והשחיתויות והאדישות בדרגות הגבוהות הילדים הם הדבר היחיד שהופך את כל המאמץ לשווה ,ואולי בגלל זה נורא קשה להיפרד מהם
