בטח-בטח שהרגשתי.חשבתי שהפארוק סוף סוף הפתיע..
לא, סתאםםם...ישבתי במחשב ושלחתי מיילים, כמו שאת בטח יודעת , ראית וקיבלת, וחוץ מזה אני מורגלת יופי ברעידות אדמה, אני אילתית במקור, שכחת?????? מה שעברתי שם, ב"התקפה" של לפני כמה שנים לא אשכח בחיים !!!!! בדיוק סיימנו שיפוץ מאסיבי של כל הבית שלנו, אשכרה לא עבר שבוע מסיום השיפוץ ושייקינג סטיבנס על עמך ישראל... עשרה לשש בבוקר, אני יושבת על דוחות של ויזה שהייתי צריכה להגיש למנכ"ל ויזה, לפני מבצע חשוב, ואדוני ישמור... כל הבניין שוק-שוק-שוק ורעש של מן רוח מוזרה , חזקה ומפחידה כזאת, בליווי משק כנפיים של הרבה ציפורים ויללות כלבים {לא נביחות}... אנשים ברחו עירומים או במקרה הטוב בתחתונים, וניסים הטאמבאל, נפל מהמיטה לרצפה והמשיך לישון... אבל רק הוא מסוגל... גרנו בקומה רביעית מעל מרכז חנויות והוא ישן...נומי-נומי...הייתי עם 3 תינוקות על הידיים {בר,עדי ותהילה} והוא ישן על הרצפה, השטן ייקח אותו... מרוב לחץ רציתי להכנס למעלית ולמזלי השכן העיף אותי למדרגות , כי אסור מעלית במקרים כאלו כי יש אפטר שוקים, ואכן היו. עפנו למטה וכל הכבישים נפתחו, איזה בלגן. במשך כמה ימים היו כמה אפשטר שוקים, והיתה מהומה גדולה שם. פיקוד העורף נתן הנחיות ופשוט ביליתי מתחת לשולחן ולמשקופים ימים שלמים... ניסים כמובן לא הצליח להכנס מתחת לשולחן בגלל האף, כן?... אה, אותו שכן שהעיף אותי למדרגות נכנס להעיר את ניסים ,כי אני לא הצלחתי, אח"כ אמר לי למטה:"איך את מצליחה להעיר אותו כל יום לעבודה? כי לקח לי מלא זמן להעיר אותו" עניתי:"בקבוק מים" והוא נקרע מצחוק, לדעתי הוא לא קלט שזה נכון, רק ככה הפארוק מתעורר. כשעברה הרעידה הראשונה ועלינו הביתה חשכו עיניי, כל הקירות היו סלולים בשבילים של שברים וסדקים, ומה-זה קיללתי את ההלוואה הגדולה שלקחתי מהמשכנתא לצורך השיפוץ שעשינו.... הלך אשכרה הכל... חרא-רעידה וחרא-עיתוי....
