בוקר טוב
ודיווח קצר מהדיאטנית

מיכל ל ל

New member
בוקר טוב../images/Emo42.gif ודיווח קצר מהדיאטנית../images/Emo41.gif

אתמול הייתי אצל הדיאטנית וירדתי במשקל. אני כל פעם מופתעת מחדש
הגעתי ל-95.5 ק"ג, שנים שלא הייתי במשקל דו ספרתי. ואני לא מאמינה שעברה כמעט חצי שנה והיא עברה-נכון שעדיין קשה אבל אני מתחילה לקלוט-באמת הגיע הזמן- שזה אפשרי. אתמול תותי הזכירה לי את ההודעה הראשונה שלי עוד בפורום בוואלה של משהו בסגנון.."אני רוצה להתחיל בתהליך אבל לא יודעת איך..." והיום אני כבר בתהליך וזה מצליח. התחלתי ב-118 ק"ג וירדתי 22 ק"ג אני לא קולטת.
. אני לא כ"כ יודעת מה משקל היעד שאני אמורה להגיע -הגובה שלי 1.76- אבל אני מעריכה שנשארו לי בערך עוד 30 ק"ג והמספר פחות ופחות מפחיד אותי. אתמול מישהי בעבודה אמרה לי שגם היא רוצה להרזות-היא צריכה להוריד 20 ק"ג וביקשה ממני,ממני?!? עצות ואת התפריטי קסם שלי. האמת שממש התעצבנתי-זה לא קסם זו הרבה עבודה קשה ולהגיד שזה קסם זה כאילו מוריד מהמאמץ שלי ולא מתאים לי. ולמרות שטפו טפו
בכל הולך,נכון לעכשיו, די טוב עדיין אי אפשר להתחמק מהשריטות הנושנות שלי שמופיעות ומטרידות ואני לא מצליחה לסלק אותן מהמחשבה. מה יהיה אם אני ארזה ואפילו אראה טוב ועדיין זה לא יהיה "זה". אולי בכלל אני צריכה כיוון אחר? אבל מה הכיוון? אני בונה הרבה על זה שכשאני ארזה אז זה אחד הדברים שיעזרו לי להרים את הביטחון העצמי של אל מעבר לקו ה-0 ומה אם זה לא יקרה? ומה אם בתכל´ס אני עדייןלא אצליח לשנות את כל מה שדפוק בי? ואם בכלל אני לא אצליח להרזות וכל רגע אני אשבר ואחזור למעגל הנוראי של אכילה רגשי אשמה ושוב הטבעתם בעוד ועוד אוכל-זה מפחיד אותי עד אימה. בתק´ האחרונה הכרתי מישהו חדש-אנחנו יוצאים חודש+ והוא ממש ממש נחמד. בחור שמנמן. ואני במקום לחשוב שאולי הוא רוצה אותי בגלל עצמי כולל הכל-כולל השומן ישר חושבת שהוא בחר בי כי הוא מלא וחושב שלא יצליח להשיג רזות. ובכלל אם הוא היה פוגש אותי כשהיית פלוס ה-22 ק"ג אז הוא בכלל לא היה רוצה לצאת איתי ואז זה מראה שהוא לא רוצה אותי נטו בגלל מי שאני. בגלל השריטה הזו אני לא נותנת לעצמי להפתח יותר מידי ולתת 100% מעצמי כי אני לא רוצה להפגע שוב. אני לא יודעת עד כמה אני חסינה לעוד פגיעות בחיים ואני מפחדת שדברים כאלו יחזירו אותי למעגל הנורא ההוא. הבטחתי דיווח קצר-יצא מגילה. אוהבת
מיכל.
 

shirita

New member
כשארזה....

השמש תזרח רק בשבילי והציפורים ישירו את שירי האהוב כל בוקר וכל החתיכים והמפורסמים ירצו רק אותי וכל החולים יבריאו יהיה שלום תהיה תקוה אהיה עשירה ולא תהיה לי שום בעיה , שום כלום האומנם????????????????
 

מיכל ל ל

New member
כ"כ מקווה שכן ../images/Emo6.gif אבל עמוק בפנים

כמה שמנסה לא לחשוב על זה אני יודעת שלא
ומנסה להתעלם בהצלחה, מיכל
 

Happy1

New member
גם אצלי זה כך...../images/Emo4.gif

תולה יותר מידי תקוות בכך שכשאהיה רזה, אז....העולם יהיה ורוד יותר. ריאליסטית, אני יודעת שזה לא יהיה כך. ומעשית אף פעם לא הגעתי לשם. עכשיו פשוט לוקחת כל יום בנפרד ומנסה למצות... יופי על הירידה, מיכל !!!
 
מיכל ושיריתה

ההרגשה כן משתפרת ומאוד, ההרגשה הטובה הפיזית יותר ויותר משליכה בקו ישר על השיפור בהרגשה הנפשית ומשפיעה מאוד (לטובה כמובן). ההערכה העצמית עולה (בפירוש, יש קשר בין להרגיש טוב ולהיראות טוב). ואז...עם אופטימיות יותר ושמחת החיים שחוזרת יותר קל/אחרת להתמודד עם שאר הבעיות. עוד משהו ככה מהרהורי לבי, אני מאמינה שהאושר הוא לא רק להגיע "לשם", לא מטרה בפני עצמה, אלא זאת הדרך. דרך המסע הזה בירידה אנחנו לומדים להכיר את עצמנו קצת יותר, לגלות אמיתות שונות וסוף סוף להתמודד איתן (ולא דרך האוכל!). בונים אמון עצמי סומכים על עצמנו כשאנו נוכחים שאנו מסוגלים לקחת את עצמנו בידיים. מתחזקים בהכרה שאיננו תלויים בהחלטות ובמה שסובב סביבנו לחלוטין, כלומר שעדיין יש מרחב עצום בין הנסיבות שאין לנו שליטה עליהם לבין האפשרות להתקדם ולהגיע להישגים בכלל בזכות העשייה שלנו. שיריתה ומיכל, בתחילת הדרך בוואלה הפורום היה קרוי: "דיאטה - מסע בגילוי עצמי", ואני חושבת שיש בזה כל כך הרבה אמת. תראו, אילו דברים מדהימים אתן מעלות בכל הודעה שלכן כמעט. אם עושים את הירידה במשקל עם שינויים והבנה אחרים אתן מעלות את עצמכן יותר ויותר בשלבים של להגיע למקום טוב מאי פעם. איכות חיים נפשית (לא רק פיזית) משתפרת באמת לאין ערוך. שלכן, דליה.
 

אביטל +

New member
מיכל ../images/Emo140.gif

אני מכירה טוב מאוד את ההרגשה של ההפתעה אני שואלת את עצמי לפעמים - אני עשיתי את זה ? איך ? אז זה באמת אפשרי גם לי יש בעבודה מישהי שמגיעה אלי מדי פעם עם בקשות כאלה באמת יש כאלה שחושבים שזה קסם ויש כאלה שבאמת רוצים לדעת מה את עושה שהם לא מצליחים לעשות באופן אישי, לי אין סבלנות להסביר בקשר למחשבות "כשארזה"... אז אל תחכי עם שום דבר למצב ההוא כשתרזי. תשתדלי לא לבנות על המצב הזה. כי האמת היא שאת תהיי אותה את. רק רזה יותר. כשאנחנו שמנים אנחנו תולים בעודף משקל את כל הצרות. וכשמרזים הצרות לא נעלמות ופתאום אין את מי להאשים. רוצה לעשות/לשנות משהו ? תעשי את זה עכשיו. זו הדרך היחידה, אחרת באמת תגיעי למצב של שבירה וחזרה למעגלים אינסופיים. וגם - החיים קצרים. בקשר לבחור החדש - אני מבינה לחלוטין את מה שאת אומרת אבל אין לי תשובה אבל זיופים כאלה סופם להתגלות ורק הזמן יגיד אבל את - תמשיכי בדרכך
 

חן123

New member
את מדברת על הרבה מחשבות שעוברות

לכולנו בראש: הקפאת החיים איך מישהוא יכול באמת לאהוב אותי ככה הפחד מהנפילה ועוד אין ספק שהשומן בנה אצלנו חוסר בטחון מסויים, אבל חייבים להלחם בו את מתקדמת ממש יפה (ראי - מבקשים ממך עצות, גם אני רוצה) ואין סיבה שתחזרי "לשם" אף פעם לא הייתי ב "שם" שלך (118 ק"ג), אבל אני יכולה לתאר לי את ההרגשה, ואת הפחד לחזור לשם, אז את תמשיכי, ותתקדמי, ואכן לא תחזרי לשם! חן
 
מיכל יקרה../images/Emo142.gif

אני חושבת שלא יצא לך לשמוע את הסיפור האישי של שלגיה לגבי החבר שלה נכון? היית רואה ושומעת דברים שלא הכרת, שלגבי ענין החברות אין אמת אחת. את בוחנת את הדברים כעת על סמך הניסיון שלך, ובצדק. אין לך מדדים אחרים. ומצד שני חוששת לא להיפגע יותר. כתבתי לך ולשיריתה משהו לפני כמה דקות כאן למטה. אבל רציתי להוסיף עוד משהו אישי אלייך מיכל. אני חושבת שלכל אדם יש דרך, שהיא הדרך שלו (בחיים). דרך שבה מקבלים ומשלימים שבחיים יש חיבוק בין הטוב לרע. (וגם הרע לכאורה, לפעמים לא היה אלא לטובה. אחרת אין טריגר ודרך אחרת להגיע להגשמה עצמית. ככה זה הולך. הרע מניע אותנו בדרך של התחשלות והתמודדות כדי להגיע לטוב). הפחד למשל שכתבת עליו, הוא נמצא שם ברוב המקרים כדי לנסות אותנו ואנו צריכים ללמוד לגבור עליו ולהתחשל. לא כך? הוא פושט לפעמים צורה, מפתה אותנו ללכת שולל אחריו לתוך המבוכים בלי סוף בנפשנו ולא מאפשר לנו לראות את הדרך הנכונה. לסגת מפני הפחד מיכל, הופך להיות בעוכרינו, להתכווץ בפינה. ומה משם והלאה?? לכלום. אז לא להתפשר ולא לוותר כדי לעבור את "העז" על מנת להגיע ל"מתוק". הרבה תובנות חשובות נלמדות תוך כדי שעוזרות, וצריך לדחות כל מה שמרפה ידיים וחלילה לפקפק בעצמנו. אני חושבת שבשום מערכת יחסים אנחנו לא נותנים מעצמנו את ה-100% מההתחלה זה בד בבד מתפתח ככל שנבנה האימון וכתוצאה מכך עומק הקשר בינך ובינו. (ציפור הנפש שלנו מוגנת בהרבה חומות הגנה
והיא נפתחת ככל שהיא רואה "שהקרקע בטוחה" ויש את הלב הנכון והמבין שם מעבר. אוהבת, דליה.
 

firte

New member
האם זה חוצפה לבקש משלגיה

לספר את הסיפור עם החבר? את לא חייבת. פשוט בזמן האחרון כל המחשבות האלה מערערות לי את הביטחון. ומיכל,את מתקדמת יפה ...הקטע עם הבחור מאוד מוכר לי את רק צריכה לחשוב שאני שווה ויש לי המון ואין סיבה שמישהו לא ירצה אותי. הבצלחה אפי
 

הגנובה

New member
מיכל!!! כ ל !!!! ה כ ב ו ד!!!!

כל הכבוד על ההתמדה והכח! אל תחשבי ואל תספרי כמה נשאר.... תמשיכי בדרך בה את הולכת - והכל יהיה בסדר!!! ואלה מהצד שחושבים שאת נמצאת בפיקניק מתמשך... ש י ח ש ב ו !!!!! את תהני מהתוצאות ואל תשימי לב לכלום!!! חזקי ואמצי!!!!!!!!!!!!! איריס
 
למעלה