בוקר טוב
וחג שמח

אתי@

New member
בוקר טוב ../images/Emo42.gif וחג שמח ../images/Emo155.gif

איזה בעסה לחזור לעבודה אחרי 3 ימים בבית...
 

fila

New member
בוקר טוב אתי../images/Emo20.gif

אני בבית מיום שני בערב ולי ממש קשה לחזור.....
 

הילית*

New member
חג שמח כבר לא יהיה. כל התוכניות

לחג- לבלות ולהנות נגנזו מארחים יותר, מתארחים יותר מקווים שיהיה בוקר טוב ושבוע יותר טוב אחרי הכל !
 

אתי@

New member
מאוד מבינה אותך ../images/Emo4.gif

אמא של רונן אומרת שבכלל לא צריך לחגוג השנה את פסח כי אנחנו שוב "לא חופשיים - עבדים בארצנו"... אנחנו כבר הרבה חודשים יוצאים פחות ומארחים יותר
זה לא קשור לפחד (מפחדים אבל אי אפשר להפסיק את החיים), כמו שזה קשור למצב רוח ירוד. מקווה שהפעם הפעולות הצבאיות יהיו אפקטיביות, וסוף סוף זה יגמר...
 

הילית*

New member
אצלי זה לא רק מצב רוח. זה פחד

אנחנו מונעים מעצמנו הגעה למקומות מסוימים. כמעט לא נכנסים לת"א. מפחדת על הקרובים והחברים וגם על כל החיילים המגויסים, שחלקם נמנים את מכרי. אפילו בפיגועים הקשים של 96 שבהם שהיתי בירושלים אנשים לא פחדו ככה.
 

אתי@

New member
נכון זה יותר קשה מהפיגועים של 96

גם בגלל שב- 96 היו הרבה פחות פיגועים וגם בגלל שזו היתה תקופה הרבה יותר קצרה. אני הייתי אז בצבא, שירתתי בפיקוד העורף, שהוא הגוף הצבאי שאחראי על פיגועים (חוץ מהמשטרה), ואני זוכרת איך שבכל פעם שהיה פיגוע הפעילו בבסיס את הסירנות והרגשנו כמו במלחמה. בדיעבד זו היתה מלחמונת-גמדית
לעומת מה שעובר עלינו עכשיו. לגבי הפחד - זה לא שאני לא מפחדת. אני כן. העניין הוא שאי אפשר לדעת איפה זה יתפוס אותנו. הרי העבודה שלי נמצאת במרכז ת"א, מרחק יריקה מ"סי פוד מרקט", והכל יכול לקרות גם כאן. אז אולי אני לא אלך לעבודה? בעייתי...
בכל אופן יש לי מין אמונה (אולי קצת מטופשת), שאם משהו צריך לקרות הוא יקרה, ככה שאין טעם להפסיק לחיות, ואסור לנו לתת להם לשבור את רוחנו (מה שנשאר ממנה
)
 

סיגל2

New member
בוקר טוב, בהחלט נעשה מפחיד כאן

במיוחד כאשר הפיגוע שהיה באלנבי הוא לא רחוק מאיפה שאני גרה, ממש מרחק הליכה של כ- 15 דקות ממני. ובנוסף גייסו את אח שלי ביום שישי בלילה 23:00 עם צו 8 והוא אפילו לא קרבי. מה יהיה הסוף?
 

fila

New member
../images/Emo5.gif../images/Emo5.gifמפחיד מאוד

לבעלי האריכו את המילואים למרות שהיה אמור להשתחרר היום. אתמול ביקשו מאיתנו לא לצאת מהבית בלילה כי היה חשש לחדירה מגבול לבנון( אני גרה בגליל המערבי) ובנוסף לכל יצאנו ביום חמישי לבלות אחרי מלא זמן ולא הצלחתי לזוז מהמקום מרוב הפחד עד מתי
 

הילית*

New member
גם גיסי קיבל קריאה ביום שישי בערב

והוא אפילו לא קרבי ובעלה של גיסתי בכוננות (אולי יקראו לו בקרוב והוא קרבי) ועובד שלנו גויס ואבא של חברה שלי (ראו אותו ביום שישי בחדשות) ועוד הרבה אחרים מקווה שכולם יחזרו בשלום. איך אני שונאת את המלחמה...
 

אתי@

New member
גם אצלנו יש המון מגויסים בצווי 8

גם בין החברים וגם בעבודה. יש הרגשה של מועקה נוראית, בעיקר כי לא יודעים מה יהיה מחר...
 

dorlim

New member
מאד משתדלים שלא לתת לזה לפגוע

בחיים, אבל אי אפשר.... עכשיו חזרנו מצהרים במרכז ירושלים והרגשנו כמו "גיבורי התהילה" - העיר פשוט מתה, אין אנשים שסתם מסתובבים ברחוב (פרט לצלמי עיתונות שבאים לסקר את המצב
) פשוט נורא
מקווים שהמצב ישתפר במהרה ושהחיים יחזרו למסלול נורמלי
 

הילית*

New member
בדיוק אתמול אירחנו חברים שגרים

בירושלים והבחורה סיפרה שהיא עובדת במרכז העיר ומאחרי הצהריים יש שם יותר אנשי כוות הבטחון מאשר אזרחים. אני שלמדתי, עבדתי וגרתי שם שנים נורא עצוב לי לשמוע איך המקום שהיה מרכז חיי ממש מת עכשיו. ועכשיו דיווחו על עוד פיגוע בחיפה. די !!!!!!
 

אתי@

New member
וגם אני כבר מתחילה ממש ממש לפחד

המקרר שלנו ריק ואני מפחדת ללכת לסופר...
יש לי בבטן הרגשה שאני רוצה לצעוק. בסרט "קבארט" יש קטע שליזה מינלי והחבר שלה (תסלחו לי ששכחתי את השמות שלהם בסרט) רוצים "להתפרק", אז הם הולכים לתחנת רכבת, מחכים שהרכבת תעבור, וצורחים בכל הכוח. אז ככה אני מרגישה
.
 

fila

New member
אני בלחץ../images/Emo5.gif

כל הפלאפונים קרסו בעלי לא זמין פתאום ואמרו שהופעל מטען צד על רכב בשומרון ואני יודעת שהוא היה אמור לצאת לסיור אני מתה מפחד!!
 

ביגי

New member
fila יקרה

אני מאוד מקווה שכאשר תקראי את ההודעה הזו כבר תהיי אחרי שדיברת עם בעלך והכל בסדר איתו. אני מרגישה פשוט נורא, אני מוצאת את עצמי מחכה לטלפון שיגיע כדי להקפיץ את בן הזוג שלי למילואים. עכשיו אני חוזרת משיעור התעמלות ואני יכולה ללספר לכן שאת השיעור עשינו עם דלת נעולה כדי שחלילה לא יקרה כלום, לפני היציאה כולנו וידאנו שלכל אחת יש איך להגיע הביתה. מה יהיה הסוף?
 

הילית*

New member
אצלנו במשרד הדלת הראשית כל הזמן

נעולה ורק כשמוודאים באמצעות אינטרקום מי האדם שעומד מאחורי הדלת אז פותחים. ועכשיו בעלולי הלך להביא סרט DVD מהספריה ואני כבר מתה שיחזור...
 

סיגל2

New member
fila קראתי עכשיו את ההודעה שלך

אנא עדכני אותנו מה קורה. אני מקווה שכבר הצלחת לדבר עם בעלך ושהכל בסדר. סיגל
 
למעלה