בוקר טוב

[להבה ירוקה]

בוקר טוב ../images/Emo42.gif ../images/Emo39.gif

מה שלומכם היום? איך מרגישים? מה מצפה להיום? לבד. פעמים רבות אני חושבת שזו פשוט הרגשה סובייקטיבית לגמרי. אפשר להרגיש לבד בתוך המון אנשים, ואפשר להרגיש שאתה האדם הכי אהוב בכל ימי ההסטוריה. איך אתם מתייחסים למילה הזו "לבד"? מתי אתם מרגישים לבד, ומתי לא? מה זה גורם לכם להרגיש, או לעשות?

 

[BellA עלמה]

לא טוב היות אדם לבדו

לפני כמה חודשים בידיוק דיברנו על הקטע הזה בהרצאה בפילוסופיה. שבן אדם אומר שהוא זאב בודד זה לא ממש נכון כי זאבים חיים בלהקה. שזה אומר שגם אנחנו כבני אדם לא יכולים לחיות בבדידות. אני אוהבת להרגיש לבד לפעמים. רק אני והמחשבות אבל לפעמים שזה נהיה יותר מידי אני מתחילה לחפש לי את החברה.

 

[להבה ירוקה]

הלהקה והזאב

מסכימה איתך. להתבודד לבד בלי אנשים בכלל יכול לחרפן. זה לא חלק מהטבע האנושי. אבל זה גם מצב סובייקטיבי, שלא קשור במספר האנשים סביבך. אומרים על ניו-יורק, שזה המקום הכי בודד בעולם (אומרים עליה עוד דברים, אבל גם את זה).

 

[bellkis]

יש להיות לבד ויש להיות בודד |

אכן ! אבל אפשר להיות בודדים עם חברים מאשר לבד אפילו עם אלה שאוהבים מאד מאד תשובה לא טוב היות אדם לבדו חדשה בפורום אני בלקיס

 

[bellkis]

הי לכולם מנסה לתקן

לאור העובדה שמחשבי התחרפן מנסה לכתוב שנית ולהציג את עצמי - אתר מעניין . אנשים מענינים ותמיכה נפלאה אני בלקיס לפעמים אופטימית- לפעמים פסימית...כמו כולם-אשמח להשאר כאן

 

[ירגזי כחול]

יאללה, אני אענה..

השאלה הזאת דווקא מאוד מדברת אליי. דווקא בין המון אנשים אני נוטה להרגיש הכי לבד.. אם מתייחסים אליי בצורות מסויימות. אני לא מרגישה לבד כשאני מוקפת באנשים שאוהבים אותי. או לפחות כשאני בחברת אנשים שאכפת להם ממני. אבל כשאני מרגישה לבד, בין הרבה אנשים דווקא.. (זה לא קרה כבר הרבה זמן. פעם אחרונה שזה קרה בצורה ממש קיצונית היתה לפני שנה בערך...) אני נוטה להתמודד בדרך לא כל כך טובה. בחסך של דברים מסויימים מעצמי. ובפגיעה עצמית. נשענת על כאב, או רעב מסוג אחד כדי לא להרגיש כאב (או רעב) מסוג אחר. מזה כל הבעיה שלי בעצם התחילה... מההרגשה הזאת של הלבד.

 

[להבה ירוקה]

אנשים ולחץ אנושי

אתמול ראיתי את התכנית של ד"ר פיל. (אני אפילו לא אתנצל

אני רואה את התכנית, ולא מעט פעמים) הוא דיבר על ההשוואה שאנחנו עושים כשאנחנו בתוך חברה (עם תמונות של אנשים מבלים ברקע). הוא אמר משפט ענק: אנחנו נוטים להשוות בין הדימוי הפנימי שלנו לבין המסיכה של האחר - ובמקרה כזה, אנחנו תמיד נפסיד. כי לכל אחד יש את המסיכה, של הבחוץ, ואת הבעיות והדימוי שבפנים. אז אם להשוות - זה בין מסיכה למסיכה, או בין עצמי לעצמי אחר. המסיכה תמיד תיראה נטולת פחדים או דאגות. אני חושבת שמה שכתבתי כאן מתקשר בעיקר למשפט הראשון שלך - לגבי מה שקורה לך בין המון אנשים. (מתקשר גם אליי, באופן טוטאלי. הייתה תקופה עד לא מזמן שפשוט נמנעתי מלצאת, בדיוק בגלל ההשוואה הזו: תמיד הפסדתי מול המסיכות של האחרים, אז פחדתי לצאת).

 

[setonr]

ללהבה-תיקון ,קטע תשובתי אליך ולכולם

הודפס למעלה. זה מראה על פיזור הנפש בהעתסקות בנושאים ש"ברומו של עולם" .....

 

[להבה ירוקה]

נושאים שברומו של עולם??

היררכיה נושאית. מעניין

אילו נושאים נחשבים בעיניך ברומו של העולם, ואילו פחות מכך?

 

[ירגזי כחול]

חחח

כן, יש לו יציאות חכמות מדי פעם, לד"ר פיל הזה.

ואת צודקת. להשוות את עצמינו למסיכות של אחרים זה הפסד בטוח. אבל לא בדיוק על זה אני מדברת. אני מדברת על פעמים שבהן בנאדם תקוע בתוך קבוצה שהוא לא מוצא את עצמו בה. (האמת, זה משהו שקורה פחות בעולם המבוגרים, ויותר בין צעירים בגיל בית הספר, נראה לי). כשאני נמצאת במצב כזה אני מרגישה אפסית לגמרי לעומת האחרים בקבוצה. ולבד ברמות שקשה לי לתאר. אבל למזלי זה כבר לא קורה לי הרבה.. ואם אני כן מוצאת את עצמי בקבוצה כזאת אני בורחת כל עוד נפשי בי.. כי אני יודעת מה זה עושה לי.

 

[להבה ירוקה]

מרגישה אפסית

ואני שואלת אותך למה. למה כשאת מרגישה לא שייכת - זה מתחבר ל'אפסית' בעיניך?

 

[ירגזי כחול]

הלוואי שידעתי. ../images/Emo10.gif

 

[להבה ירוקה]

אם אין סיבה מוגדרת -

אז הרבה פעמים זו התניה מן העבר. התניה שיושבת לך עמוק בפנים, אולי כי בסיטואציה מסויימת היה לה היגיון, ומאז חתמה קבע. אבל אפשר לעשות לה טופס טיולים

ולהעיף אותה משם.

 

[s h i r k u s h]

אני יכולה להיות בתוך אולם מלא אנשים

ולהרגיש הכי לבד שאפשר וזה קורה לי המון. זה גורם לי להרגיש הממ... לבד, בודדה במערכה.

 

[mimi131]

גליתי בנומרולוגיה למה אני לבד....

בנומרולוגיה של תאריך הלידה שלי גליתי שהלבד שלי וההתמודדות ללא סיוע וללא עזרה נובעים לא מהאישיות שלי לא מהתכונות שלי אלא פשוט בגלל תאריך הלידה שלי. כמה רגשות אשם יכולתי לחסוך לעצמי לו ידעתי זאת קודם. שנים על שנים חפרתי בנשמה להבין מה בדיוק אני עושה שגורם לי להתמודד כל השנים לבד... וגם נאמר לי שם: התהליכים ארוכים וקשים אם כי מוצלחים במידה רבה. ואני לא ידעתי... בקיצור- מסתבר שהלבד נגזר עלינו. עובדה. ואיכשהו הידיעה הזאת מאד מקילה. מורידה מעליי אחריות כביכול משהו איתי לא בסדר. הרי לא בחרתי את תאריך הלידה של עצמי...

 

[להבה ירוקה]

אם זה נותן לך הקלה- OK

לא יודעת. הבריחה מאחריות כאן, והשלמה עם הגורל, קצת מפריעה לי. את חיה עם התובנה הנומרולוגית וגזר הדין הזה בשלום?

 

[hanaaat]

לדעתי ה"לבד" לא מוערך מספיק...

אולי הכותרת הזו נדמית משונה, ואולי אני יוצאת מיזנטרופית, אבל שימו לב: לא הייתה לאף אחד פה תחושת הקלה שכיצא מבית ההורים וחי "לבד"? מה עם ההקלה שבלהיות "לבד" אחרי זוגיות חונקת מדי או מערכת יחסים גרועה שהסתיימה סוף סוף? אתם לא משתגעים לפעמים בעבודה כשאתם צריכים לעשות משהו בעבודה והקולגות או הבוס שיושבים לידכם פשוט חייבים לדבר אתכם כל הזמן, ואתם לא מצליחים לעשות שום דבר, ורק מתים לקבל כמה דקות של שקט? נכון, גם אני יכולה לטפס על הקירות אם אני לבד בדירה ביום שישי בערב קבורה תחת מטלות שלא מתחשק לי לעשות אותן, בלי אף אחד לדבר איתו או לחלוק איתו, אבל אני גם יכולה לטפס על הקירות כשאין לי לאן לברוח. סתם נקודה למחשבה.

 

[להבה ירוקה]

יתרונות שבלבד

יש. בטח שיש. ה"לבד" שלי גרם לי ללמוד להעריך את עצמי, וגם לראות שאני מסוגלת לעשות ה-כל, בלי תלות באף אחד (עזרה - כן. תלות - לא). וברור שיש משהו כייפי בשקט הזה, שהלבד מעניק. אולי באמת אם יצטרפו עכשיו לחשוב על היתרונות שבלבד, זה יהפוך את הדיון.