אני אנסה לתת לך פיסת מידע על נושא
זה אהלן.. אני ממש לא מסכימה איתך,ואולי אני הולכת לשבור לך מיתוסים ודעות שעד היום האמנת בהם. תיארת חלק מהיתרונות של ילדים הורים גרושים,חוסר תלות,עצמאות,חישול לעתיד,היכולת להבין שיש אלטרנטיבה עם הקשר בין הבן זוג לא הולך. היכולת להבין שזה דבר טבעי גירושים -בהשוואה קצת קיצונית,אנחנו הילדים לא מסתדרים עם כל חבר שיש לנו או כל ידיד שיש לנו.אז נכון ההורים שלנו נקשרו וכתוצאה מהזמן ומגורמים אלו ואחרים זה גרם להתנתק ולהיפרד,ולכן אנו רואים זאת כאשפרות לגיטימית וקיימת, אך בל לשכוח כי כל אחד עובר את גיל ההתבגרות בצורה זו או אחרת,יכול להיות שלנו הילדים להורים גרושים,זה באה בעוצמות יותר חזקות... רציתי להאיר לך גם את הפאן שאולי קשנה לך לראות אותו: הפרידה בין הורינו מהווה אירוע מרכזי מאוד בחיינו, הוא גרם לאובדן של משפחה שבלעדיה לא נוכל לחיות את חיי כמו שחיינו אותם בעבר, פרוד זה השפיע על הלימודים ועל מערכת היחסים ביני לבין חברי, הפכתי להיות סגורה יותר מבחינה פנימית ונפשית.(לי אישית,אך עקב טיפול פסיכולוגי מצב זה השתנה). אופיי הוא להיות מחוברת לאנשים הקרובים פיזית אלי, כך שמרתי על קשר טוב עם משפחת אימי, סביר שלולא הורי היו יחד הייתי גם בקשר טוב עם משפחת אבי וללא ספק איתו. לדעתי, ילד שהוריו נפרדו זוכה לשקט נפשי ללא צעקות ומריבות ההורים, הפסדו הוא שיתוף פעולה בין ההורים בגידולו והענקת חום של משפחה מאוחדת הנהנת מבלויים משותפים. המצב השתנה ובעקבותיו גם אני, תפיסת חיי, חינוכי ודרך חשיבתי. אני מאוד פתוחה לדבר על-כך שהורי פרודים, זה דבר מאוד נורמלי בעיניי, גם לפי הסטטיסטיקות כיום אפשר להבחין שיותר מחמישים אחוז מבין הורי הילדים הם גרושים. לדעתי, ילד שהוריו נפרדו זוכה לתשומת-לב כפולה-סדרך כלל ראה מקרה שלי. אך עם זאת יש הבדל משמעותי בין ילד שהוריו נפרדו בהיותו "קטן יחסית" בימים שלא ידע חיים משותפים בין הוריו, לעומת ילד גדול יותר שידע חיים בצל שני הוריו בבית משותף.הילד הצעיר בימים מקבל עובדה זו כ"תורה מסיני".מניסיוני, שעברתי את "תהליך פרוד" הורי בגיל שבע (לפני עשר שנים) הרגשותיי הן כי מרחק הזמן "עשה את שלו" ולהרגשת פגיעה קשות מפרדתם. לדעתי ילד בבית אחד שבו מתגוררים שני הוריו, החיים יחד, משנה את מחשבותיו ודפוסי התנהגותו, ילד כזה סופג את שני דרכי-ההתנהגות של שני הוריו ו"מייצר" מהם דרך-התנהגות משולבת משל עצמו, מנגד ילד החי "בשתי בתים" לומד לנצל את שני הדרכים, כל אחד בתורו הוא, לפי הנוחיות הרגעית שלו, ללא התייחסות לצפוי ולצפון בעתיד. ללמוד ולהבין שילד החי במחיצת הוריו תחת קורת-גג אחת ובמשותף, יוצא נזכר ומרוויח את העיקר בחיים, הוא אמנם אינו "בעל" מתנות כפולות או שני בתים, כל זאת מאחר והוריו אינם פרודים, זוכה הוא הילד החי עם הורים שאינם פרודים בחינוך משותף, בחוויות במשותף עם שני הוריו, מהם מפיק הוא את "דרך- חייו" מקריאת התנהגותם ומחשבותיהם כל אחד לחוד ושניהם יחד, בלא שדורסים אחד את השני אלא אחד למען לשני, ושניהם יחד למענו, הוא הילד החי איתם כמשפחה אחת. יתרונות הילד החי בצל שני הוריו במשותף הם חסרונותיו של ילד שהוריו פרודים. ילד שהוריו פרודים קשור יותר להורה שבצלו חי,קרי אמא בדרך כלל. אני לא אגיד שפירוד הורים גרושים זה רק סבל,ייאוש,חוסר בטחון,הדרדרות נפשית פיזית,ועוד כל-כך הרבה דברים שלילים אך יש גם יתרונות. האהבה שההורים צריכים להפגין כפי שאמרת"והרי הוריו אוהבים אותו " לא תמיד מורגשת במהלך תקופת הגירושין,בייחוד אם תקופה זו היא ממושכת. כל אחד בענינים שלו,בצד שלו,בצד לתקוף ול"נצח" את האחר.שלעיתים רבים זה בא על חשבון הילדים. מקווה שהארתי לך גם את הצד הזה.. שקד
שקד