בוקר טוב,

בוקר טוב, ../images/Emo42.gif

ראשית מזל"ט על הפורום החדש, רעיון מצוין....בהצלחה.. אני מעוניינת לשמוע את דעתכן.. אושר כבר בת 4 ושלושה חודשים, יש לי הרגשה שהיא יותר מדי (בזמן שיש לנו ביחד) צמודה אלי. יתכן ואני גרמתי לכך, אבל אין לי מושג איך לשנות את זה. כשאנחנו חוזרות הביתה, אין רגע דל שהיא לא איתי. גם כשאני תולה/מקפלת כביסה, גם כשאני במטבח בכל שניה היא איתי... כשאני מבקשת ממנה ללכת לחדר שלה לשחק במשחקים, אני נענית בשלילה (במקרה הטוב שלילה, במקרה המעליב
חוסר התיחסות מוחלטת..דהיינו התעלמות/לא שמעה בכלל מה אמרתי לה) בעלי טוען שאני אשמה בכך, כי אני כל הזמן נצמדת אליה. אגב, אושר היא בת יחידה. אני יודעת שיש לנו בסה"כ ארבע שעות להיות ביחד, אבל בכל זאת היא צריכה לדעת להעסיק את עצמה.. חוץ מזה, למה יש לה כככככל כך הרבה בובות ומשחקים? ליופי? מה דעתכן? המלצתכן? אשמח לשמוע..
 
ברוך בואך אמא של אושר../images/Emo24.gif

לפורום שלנו. רק הצטרפת וכבר תרומתך רבה. מתיאור דברייך עולה כי אושר התרגלה ל100 אחוז אמא לצידה. כל ילד, כמו כל אדם, זקוק לתשומת לב. אך במקרה זה, כפי שציינת בעצמך הקושי הוא ב"יותר מדי". אין טעם לנסות ולחפש אשמים.בטוח, שכוונותיך היו טובות אלא שכנראה הם הובילו לתוצאות הפוכות.הרצון שלך להעניק ולתת גרם לה לחוש, בטעות, שרק אם היא מקבלת את תשומת הלב כל הזמן היא בעלת ערך ויש לה משמעות במשפחה. כשאושר נולדה, כפי הנראה התפיסה שלך לגבי התפקיד ההורי היתה :"חשוב לדאוג שיהיה לה טוב לכן חשוב להיענות לצרכיה, בקשותיה ודרישותיה". אולם,גם לאמא טובה, יש תפקידים אחרים בינהם ארגון וסידור הבית.ואושר צריכה להבין שבאותם רגעים בהם את עסוקה עליה להעסיק את עצמה לבד. כדי לצאת מהמעגל הזה חשוב לאפשר לאושר לתרום ולהועיל בבית- נותן תחושה שהיא נחוצה. לתת לה התייחסות אישית כשהיא תורמת ומועילה ולעודד אותה על כך. להבהיר לה שלפעמים אמא עסוקה בדברים אחרים אבל את תמיד אוהבת אותה. ליזום שעת איכות אתה . להבין שיש חשיבות לזמן איכות ולא לכמות. דרך אגב: האם סביב העינין מתפתח מאבק??? תרי
 
בוקר טוב תרי,

(תודה על קבלת הפנים החמה מצדך) שאלת אם מתפתח סביב עניין מאבק, התשובה היא - כן. היא פשוט לא מעוניינת להעסיק את עצמה אם אני לא בסביבה, מה שהיא מבקשת זה שאני אשב איתה בחדר, אפילו שאני לא אעשה איתה כלום, מעין "נוף". "אמא תקראי ספר בחדר שלי" "אמא תראי טלוויזה בחדר שלי" וכו´... אמרנו לה שאנחנו פשוט נקח את כל המשחקים שלה וכל הבובות (המוווןן) ונחלק אותם לילדים מסכנים שאין להם אפשרות לקנות משחקים. . היא כמובן נלחצה, אבל לא עזר הרבה..
 

תמר34

New member
הצעה קטנה...

האם ניסית להזמין לה חברה, ולהציע להן פעילויות ביחד בחדרה? בדרך זו היא יכולה להתרגל לשחק שלא בנוכחותך. בתחילה עם חברה ובהמשך, אולי, לבדה...
 
כן..

ניסיתי, וכשבאה אליה חברה הן משחקות ביחד בחדר ללא כל צורך בנכחותי. אבלללל לצערי לא באות אליה הרבה חברות ואפילו כמעט לא.. אני עכשיו עובדת על זה, ביום שבת פעם ראשונה (היא בת 4.3) שלקחתי אותה לחברה שלה שהיא תשחק אצלה בלעדי.. האמת...היה לי קשה
אבל היא מאוד נהנתה..
 
שימי ../images/Emo23.gif אמא של אושר../images/Emo24.gif

לך היה קשה ,אבל היא מאוד נהנתה. ואושר יודעת בדיוק איפה קשה לך ובאותם מקומות היא מכה. תרי
 
למעלה