מכתב שלא נקרא.. (אל תקראו)
טוב אז זה ככה שרוני כבר לא שלי. היא בחרה לבאעס לי ת'תחת ונפרדנו אני עדיין אוהב אותה וחבל שהיא לא היתה אתמול במסיבה כדי שאני הייתי מנשק אותה ב24:00 והייתי עושה לעצמי את השנה (נפגשנו במסיבה הזאת בסילבסטר הקודם- נתתי לה ורד וכך הכל התחיל וכך גם הייתי רוצה לסיים את זה אתמול..) בכל אופן- היא לא היתה- וכבר חודש בערך שלא ראיתי אותה (חוצמפעם אחת לפני שבוע- אבל זה כ"כ לא לעניין) והיא חסרה לי נורא.. אוף כמה שאני צריך את הילדה הזאת- איך שהיא עושה לי טוב.. היחידה.. חבל שהתאהבתי בה ככה- אני לא מצליח לצאת מזה. חבל שהיא לא הצליחה להבין אותי בדברים הכי חשובים לי.. עוד חבל- חבל שהיא כ"כ לא אחראית. אני רואה אותנו עוד ביחד מחובקים ונהנים כל לילה- כל הלילה- והכי כייף לנו בעולם והיא אוהבת אותי ומנשקת לי את העין.. רק אם היא היתה יודעת כמה אני חי בשבילה- אבל היא לא ידעה אז זה לא ככה היום... לסיפור הזה אין יש התחלה ללא סוף. נורא קל לי להתחיל אבל אין לי מילות סיכום- אין לי איך לסיים. זה לא נגמר: אני אוהב אותה. בבקשה אל תגיבו.