יש כל מיני דרגות חומרה בחינוך הזה
המקפידים יאסרו על ילדים להגיע לגן בחולצות מודפסות או בצבעים חזקים (יורשו צבעים "טבעיים " יותר), אין שם צעצועים רגילים כי אם אבנים, איצטרובלים וצעצועי עץ בסיסיים (יש להם גם את בובות הבד המפורסמות חסרות הפנים, כדי לפתח את דמיונו של הילד). שעת סיפור נערכת כשהגנן/ת יושבים מול הילדים ומספרים בע"פ (הם לומדים את הסיפורים בע"פ ולא משתמשים בספר או באמצעי המחשה אחרים כדי לא לפגוע בדמיון). כך שבקיצוניות זה יכול להיות נוקשה. אני יודעת שגנים רבים קוראים לעצמם "ברוח אנתרופוסופית" ומאמצים חלק מהתורה.
