חייבת לפרוק
קודם כל שלום
טוב להיות פה (אתמול כתבתי כאן תגובה להודעה ופתאום נתקע התפוז והיא לא נשלחה - הצטערתי )-:. אני אנסה לשחזר בהמשך) חייבת לפרוק, אני מרגישה קצת מתוחה קיבלתי הצעת עבודה ממישהי שאני מכירה היום. במקצוע שלי. מצחיק, כי התכוונתי לדבר איתה על עבודה בפעם הבאה שאני אראה אותה, סתם לשאול אותה אם היא מכירה משהו בתחום, לאו דוקא אצלה. ופתאום היא מתקשרת. משהו שטוב להתחיל ממנו כי מקבלים הרבה ניסיון, וזה מגוון. וזה לא הרבה כל כך שעות בשבוע, זאת אומרת שאולי אני אוכל להמשיך לעבוד בעבודה שאני עובדת עכשו ונורא נהנית ממנה (רוצה להמשיך פשוט כי היא עושה לי טוב) זה אומר להכנס למקצוע אבל לאט לאט וזה פחות מפחיד ככה. ומה אני מרגישה עכשו? קצת חוששת, אבל יש בי גם תחושת ציפיה וסקרנות. וזה כל כך טוב. כל השנה הזו זה לא היה לי. היה לי כל כך קשה שרק רציתי ראש שקט בלי שום אתגר. ואני מתוחה נורא, אבל זה שמעורבב בזה גם ציפיה חיובית, זה כל כך טוב
עכשו: קו"ח (כבר יש, רק לוודא שהכל בסדר ולמסור אותם) ללכת לראות את המקום בשבוע הבא נ.ב היא שאלה אותי אם אפשר לברר עליי קצת ממישהי שעבדתי איתה פעם. וכל כך שמחתי - כי אותה אחת נורא מעריכה אותי.
עבודה סמינריונית - להמשיך
