בוקר טוב../images/Emo42.gif
בא לי לפרוק קצת... חזרתי עכשו מבילוי.. היה ממש נחמד. ובאמת שהיה לי ממש כיף בימים האחרונים והייתי כולי במצברוח טוב והרגשה נעימה. הייתי עם האנשים שאני אוהבת והספקתי לעשות דברים שרציתי. בכלל, עוד 6-7 שעות אני יוצאת שוב, הפעם עם שתי החברות הכי טובות שלי... אז למה לעזעזאל, כל כמה זמן, ככה סתם, אווט אוף דה בלו, תוקף אותי דאון כזה בלי קשר לכלום, ואני מרגישה כאילו אבטיפוס כתבו במיוחד בשבילי את השיר "מועקה"? ואז שוב צפים געגועים עזים, חלקם במקום, כי ממש לא אכפת לי, ואפילו כיף לי להתגעגע לאנשים שאני אוהבת ורוצה להיות עכשו במחיצתם, אבל חלקם ממש לא במקום. ואני שונאת ששירים מזכירים לי פנים שאני רוצה לשכוח. ואני שונאת שהוא לא יוצא לי מהראש, הזבל הזה! והשביז אותי לגמרי שה"אופציה החדשה" שחשבתי שצצה לי היום, בסוף מתרצת לי ב"אני בתקופה מתוסבכת עכשו". כי מי לא בתקופה מתוסבכת עכשו!? מה זה ההגדרה המטופשת הזאת!? כל אחד נפגע, לכולם יש צלקות ופצעים פתוחים. אף אחד לא רוצה להפגע שוב. אבל להחליט שעכשו זו תקופה מתוסבכת?! מה זה השטויות האלה?! ואם לא מתאים לך, אז תגיד שלא מתאים לך. אל תזיין לי בשכל ואל תמכור לי לוקשים. כי נמאס לי מהחרטות האלה! ודי, אין לי כוח לחפש ולהתאמץ יותר. ובאמת שאני לא מאלה שיושבות רגל על רגל ומחכות. אני יוצאת ומבלה, אני יוזמת ומזיזה עניינים שאני רוצה. אבל די, גם לי מגיע קצת שקט ומשהו בחזרה.
בא לי לפרוק קצת... חזרתי עכשו מבילוי.. היה ממש נחמד. ובאמת שהיה לי ממש כיף בימים האחרונים והייתי כולי במצברוח טוב והרגשה נעימה. הייתי עם האנשים שאני אוהבת והספקתי לעשות דברים שרציתי. בכלל, עוד 6-7 שעות אני יוצאת שוב, הפעם עם שתי החברות הכי טובות שלי... אז למה לעזעזאל, כל כמה זמן, ככה סתם, אווט אוף דה בלו, תוקף אותי דאון כזה בלי קשר לכלום, ואני מרגישה כאילו אבטיפוס כתבו במיוחד בשבילי את השיר "מועקה"? ואז שוב צפים געגועים עזים, חלקם במקום, כי ממש לא אכפת לי, ואפילו כיף לי להתגעגע לאנשים שאני אוהבת ורוצה להיות עכשו במחיצתם, אבל חלקם ממש לא במקום. ואני שונאת ששירים מזכירים לי פנים שאני רוצה לשכוח. ואני שונאת שהוא לא יוצא לי מהראש, הזבל הזה! והשביז אותי לגמרי שה"אופציה החדשה" שחשבתי שצצה לי היום, בסוף מתרצת לי ב"אני בתקופה מתוסבכת עכשו". כי מי לא בתקופה מתוסבכת עכשו!? מה זה ההגדרה המטופשת הזאת!? כל אחד נפגע, לכולם יש צלקות ופצעים פתוחים. אף אחד לא רוצה להפגע שוב. אבל להחליט שעכשו זו תקופה מתוסבכת?! מה זה השטויות האלה?! ואם לא מתאים לך, אז תגיד שלא מתאים לך. אל תזיין לי בשכל ואל תמכור לי לוקשים. כי נמאס לי מהחרטות האלה! ודי, אין לי כוח לחפש ולהתאמץ יותר. ובאמת שאני לא מאלה שיושבות רגל על רגל ומחכות. אני יוצאת ומבלה, אני יוזמת ומזיזה עניינים שאני רוצה. אבל די, גם לי מגיע קצת שקט ומשהו בחזרה.
>אני יודע שבקרוב תמצאי מישהו שיהיה גם ידיד טוב וגם מאהב נפלא (יש לי דוגמה מצויינת לכך שזה קיים...), ואיתו יהיה לך יותר קל לשמוח,הדאונים כבר לא יהיו אותם דאונים,הגעגועים ידעכו (כי למה כבר נשאר להתגעגע כשהפנטזיה שלך מתגשמת מולך,ומישהו נפלא תופס את המקום החשוב של מי שגורם לך להרגיש נפלאה וחשובה?), ובאמת יהיה לך יותר יפה בחיים.זהו.