כי זאת היתה ההרגשה שלי ... זרקתי כמה דברים לאוטו ונסעתי. הכל היה חפוז (למרות שהיה מתוכנן לנסוע למרכז אתמול בכל מקרה) עצם העובדה שלקחתי דברים בחופזה ושלא נסעתי במסלול הרגיל נתן את התחושה של בריחה ...
אבל כנראה שנחזור היום. מעדיפה שנהיה כל המשפחה יחד בשביל השקט הנפשי (היחסי) של כולם. יכולה להתמודד עם לחיות סגורה בבית/מרחב מוגן (הבית אצלינו יחסית כולו ממוגן) אבל אני חושבת שלילדים (וגם לי) יהיה טוב יותר בבית שלנו עם הדברים הקטנים שאנחנו רגילים אליהם.
עבדתי עד אחרי חצות הגעתי הביתה והחלטנו בשביל השפיות והנפש של הבנות לא להישאר. בעיקר כי אסור לצאת מהבית, הממ"ד קטן ואחרי יום אחד בודד הן כבר טיפסו על הגגות מרוב שעמום. אנחנו עכשיו פה. אני עובדת בשלט רחוק. לימים של שקט