בוקר טוב.
ישבתי ושחבתי וגם קצת שאלתי... שלום לבאי הפורום... ראשית תודה לכם על השרשור הנפלא שמרתי אתו ומעריך כל אחד ואחד שכתב בו דברים. לקחתי לי כמה ימים של חופש מהפורום ובימים האלו הקדשתי את עצמי למטופלים ותיקים וגם קצת לילדים שלי שבאו לבקר אותי. פגשתי את הילה הבת של רונית וישבנו יחד לגלידה... הילה סיפרה לי שהיא כל ערב קוראת בפורום הזה ובין היתר היא קראה את הדברים שלי ואת השרשור שפתחה לאונרדו בשבילי ... היא לא לשאלה שאלות אבל אמרה לי רק דבר אחד ... " כשהייתי חולה לימדת אותי שאנו בוחרים לנו מה להיות ואיך להיות ... וזאת אומרת שאתה בוחר עכשיו להיפגע" ולא כמו המבוגרים הילה אמרה ומיד עברה לשיחה על הקייטנה ועל הגלינה שהולכים לאכול... ומבלי לדעת מה היא עושה אבל היא קברה לי שאלה בתת מודע והמשיכה הלאה ... באותו היום בערב כבר נסעתי לערד למקום שנקרא המצפור ... יש שם מין שולחן מאבל עם כסאות מאבן וזה נמצא עם מצוק באמצע הוואדי ... אני אוהב לשבת שם בלילה ולתקשר מפני שלדעתי יש משהו מיוחד במקום הזה. ישבנו שם המדריכים שלי ואני במשך כארבע שעות בלילה (מאחד עשרה בלילה עד שלוש) ... ובסוף התקשור הארוך הזה חזרתי לתל אביב (נסיעה של שעתיים בערך) והתחלתי לשחזר... עד תל אביב הבנתי כמה דברים אבל לגבי הפורום הבנתי דבר פשוט... אני אמשיך בדרכי וללא שום ספקות בדרך שלי ... וכל מי שפונה אלי מבלי לבקש שלא לפרסם את הדברים בפורום אני חופשי לפרסם את הדברים... אני אמשיך לתת מעצמי מבלי לדרוש או לקבל תמורה ,תשלום או מתנות... זאת הדרך הנכונה לי. אני גם יודע שהשנה זאת שנת הזוגיות שלי ולכן אמצע וכמו שהילה אמרה לי בדיוק... אולי אני זה שבוחר להיות ללא זוגיות ??? כי הרי אנו בוחרים לנו את הגורל ולא הגורל בוחר אותנו. יום טוב לכולם ותודה על השרשור הנפלא (שהיה קצת מביך עבורי) ערן.
ישבתי ושחבתי וגם קצת שאלתי... שלום לבאי הפורום... ראשית תודה לכם על השרשור הנפלא שמרתי אתו ומעריך כל אחד ואחד שכתב בו דברים. לקחתי לי כמה ימים של חופש מהפורום ובימים האלו הקדשתי את עצמי למטופלים ותיקים וגם קצת לילדים שלי שבאו לבקר אותי. פגשתי את הילה הבת של רונית וישבנו יחד לגלידה... הילה סיפרה לי שהיא כל ערב קוראת בפורום הזה ובין היתר היא קראה את הדברים שלי ואת השרשור שפתחה לאונרדו בשבילי ... היא לא לשאלה שאלות אבל אמרה לי רק דבר אחד ... " כשהייתי חולה לימדת אותי שאנו בוחרים לנו מה להיות ואיך להיות ... וזאת אומרת שאתה בוחר עכשיו להיפגע" ולא כמו המבוגרים הילה אמרה ומיד עברה לשיחה על הקייטנה ועל הגלינה שהולכים לאכול... ומבלי לדעת מה היא עושה אבל היא קברה לי שאלה בתת מודע והמשיכה הלאה ... באותו היום בערב כבר נסעתי לערד למקום שנקרא המצפור ... יש שם מין שולחן מאבל עם כסאות מאבן וזה נמצא עם מצוק באמצע הוואדי ... אני אוהב לשבת שם בלילה ולתקשר מפני שלדעתי יש משהו מיוחד במקום הזה. ישבנו שם המדריכים שלי ואני במשך כארבע שעות בלילה (מאחד עשרה בלילה עד שלוש) ... ובסוף התקשור הארוך הזה חזרתי לתל אביב (נסיעה של שעתיים בערך) והתחלתי לשחזר... עד תל אביב הבנתי כמה דברים אבל לגבי הפורום הבנתי דבר פשוט... אני אמשיך בדרכי וללא שום ספקות בדרך שלי ... וכל מי שפונה אלי מבלי לבקש שלא לפרסם את הדברים בפורום אני חופשי לפרסם את הדברים... אני אמשיך לתת מעצמי מבלי לדרוש או לקבל תמורה ,תשלום או מתנות... זאת הדרך הנכונה לי. אני גם יודע שהשנה זאת שנת הזוגיות שלי ולכן אמצע וכמו שהילה אמרה לי בדיוק... אולי אני זה שבוחר להיות ללא זוגיות ??? כי הרי אנו בוחרים לנו את הגורל ולא הגורל בוחר אותנו. יום טוב לכולם ותודה על השרשור הנפלא (שהיה קצת מביך עבורי) ערן.
