בוקר טוב
ז' סיוון , יום מרחב הסובבים , אחרי העומר שמציין א ל-ע ,
דהיינו הפעולה מ -למעלה ועולמה , מגיע טווח הסובבים .
עם בפעולה ועולמה מתחלק ל-49 ימי פעולה ועולמם ,
אזי אחד הנרטיבים הפועלים בהם (תלת מימדית) הם מדרשי רבי עקיבא .
ומי שבתלמוד תורתו אף אחד לא מת , דהיינו רבי עקיבא ותלמידיו לא מתו ,
אזי יש שלמות של הנרטיב העובר בין הפעולות ועולמם ,
מי שאצלו מתו או אצל רבניו , יעני מים עכורים ותלמוד לא שלם .
והקטנים החוטאים זה מה שהם פוגשים .
האורות מתפשטים מ-א ניסן , וביום ה-14 הפסח , דהיינו מתי זה יורד לרמתינו ושליטתינו ואחריותינו .
ואז כאשר הצלם מאיר לדמות בגופינו , הוא בא כאלמנט מאיר ראשית בציפורנים .
ואזי כדי לשמור על מאור הפנימי בין הצלם לדמות , מהפסח עד שבועות לא קוצצים ציפורנים ,
כדי שהשלמות והכוח הפנימי יחדש את כלינו וגופינו , את הזקן לא מקצצים אף פעם ,
אך בימי העומר המתגלחים המסורתיים (במכונה) לא מתגלחים כדי שמרחב שבירת האורות העצמי יתחזק .
דהיינו עם ירדנו ב-70 יוצאי ירך יעקוב למצריים , אזי בעליה ממצריים הפך העניין לזכות של 70 זקנים , מסלול העליה ,
ואז בעלי זקן , יש להם במרחב שבירת האורות מהמטאפיזי שמעל הגשמי חומרי ועד למגושם החומרי , עוד השראה
של מרחב שבירת האורות , המתפלג מאורות למטאפיזי לגשמי .
ונהוג בימי העומר לשמור עניין זה ע"י גידול זקן .
לפי דויד המלך צריך למישהוא מהעם להיות לפחות חצי שנה זקן , לפני שזה אפקטיבי .
אולם יום לאחר שבועות , דהיינו ש-המתגשם ,ו- קיום ,בע- שם עב' הפוך , ות -רושם הפוך , יחד שבועות .
מגיע למילוא מקסימאלי הטווח הזה לשנה הקרובה של הפנימי ,
ואז מגיעים ליחס לסובבים , דהיינו מה מלווה אותי בהכרה ובמודע תוך השתלשלות ששכחתי והופך למוצג של סובב .
וכל מה ששכחו מרכיב את עולם הסובבים (המציאות הראלית ) .
אולם יש סובבים אישיים , ועד כמה אנו תפושים בהם , או עד כמה אנחנו מסטולים .
ומתחברים לסובב ולא להכרה שלנו מלמעלה והאל .
קצת על ...
דוד
ז' סיוון , יום מרחב הסובבים , אחרי העומר שמציין א ל-ע ,
דהיינו הפעולה מ -למעלה ועולמה , מגיע טווח הסובבים .
עם בפעולה ועולמה מתחלק ל-49 ימי פעולה ועולמם ,
אזי אחד הנרטיבים הפועלים בהם (תלת מימדית) הם מדרשי רבי עקיבא .
ומי שבתלמוד תורתו אף אחד לא מת , דהיינו רבי עקיבא ותלמידיו לא מתו ,
אזי יש שלמות של הנרטיב העובר בין הפעולות ועולמם ,
מי שאצלו מתו או אצל רבניו , יעני מים עכורים ותלמוד לא שלם .
והקטנים החוטאים זה מה שהם פוגשים .
האורות מתפשטים מ-א ניסן , וביום ה-14 הפסח , דהיינו מתי זה יורד לרמתינו ושליטתינו ואחריותינו .
ואז כאשר הצלם מאיר לדמות בגופינו , הוא בא כאלמנט מאיר ראשית בציפורנים .
ואזי כדי לשמור על מאור הפנימי בין הצלם לדמות , מהפסח עד שבועות לא קוצצים ציפורנים ,
כדי שהשלמות והכוח הפנימי יחדש את כלינו וגופינו , את הזקן לא מקצצים אף פעם ,
אך בימי העומר המתגלחים המסורתיים (במכונה) לא מתגלחים כדי שמרחב שבירת האורות העצמי יתחזק .
דהיינו עם ירדנו ב-70 יוצאי ירך יעקוב למצריים , אזי בעליה ממצריים הפך העניין לזכות של 70 זקנים , מסלול העליה ,
ואז בעלי זקן , יש להם במרחב שבירת האורות מהמטאפיזי שמעל הגשמי חומרי ועד למגושם החומרי , עוד השראה
של מרחב שבירת האורות , המתפלג מאורות למטאפיזי לגשמי .
ונהוג בימי העומר לשמור עניין זה ע"י גידול זקן .
לפי דויד המלך צריך למישהוא מהעם להיות לפחות חצי שנה זקן , לפני שזה אפקטיבי .
אולם יום לאחר שבועות , דהיינו ש-המתגשם ,ו- קיום ,בע- שם עב' הפוך , ות -רושם הפוך , יחד שבועות .
מגיע למילוא מקסימאלי הטווח הזה לשנה הקרובה של הפנימי ,
ואז מגיעים ליחס לסובבים , דהיינו מה מלווה אותי בהכרה ובמודע תוך השתלשלות ששכחתי והופך למוצג של סובב .
וכל מה ששכחו מרכיב את עולם הסובבים (המציאות הראלית ) .
אולם יש סובבים אישיים , ועד כמה אנו תפושים בהם , או עד כמה אנחנו מסטולים .
ומתחברים לסובב ולא להכרה שלנו מלמעלה והאל .
קצת על ...
דוד