בוקר טוב
גונבת כמה רגעים מול המחשב לפני שהאינדיאנים יתעוררו. לא הייתי המון זמן, נורא רציתי ולא יכולתי, ההריון הזה נפלא ומקסים אבל גמר אותי פיזית גמר לי את כל הכוחות. אישפוז גורר אישפוז ביניהם העבודה המתישה שלי ואתמול החלטתי שזהו...... יש לי המון ימי מחלה זה הזמן לצאת, בלב שלם לחלוטין הודעתי לאחראית שלי שאני במחלה לזמן בלתי ידוע עד הלידה, הרגשתי כזו הקלה. בן זוגי הגיע בערב הבייתה מהעבודה ואני עייפה כבדה מאוד אנטיפטית אומרת לו ממחר אני בחופש מחלה, זהו עד הלידה אני לא זזה מהבית. הוא נתן בי מבט מקפיא כזה שחשבתי שאני מתעלפת. ניסיתי ברגע הראשון להסביר רציתי אפילו להתנצל אבל מיידית התחרטתי: למה אני צריכה להתנצל? אני זו שבסוף התשיעי, כבדה שמנה, מסתובבת עם צירים מעצבנים, אני זו ששכבה שלושה ימים בחדר לידה כשמזריקים לי פיטוצין לוריד וגורמים לי לצירים בלתי נסבלים שלא עשו כלום, אני זו שסבלתי את הבדיקות המכאיבות, לי דפקו 3 ורידים ביד עם עירויים שאחיות מתלמדות ניסו לתקוע לי. שתקתי, שתי דמעות התחילו להתגלגל לי על הלחיים ואז הוא הבין, ריכך את מבטו, חיבק נישק ואמר, תנוחי לך ונקווה שבקרוב הכל יגמר. שונאת אותו..... מתה עליו
גונבת כמה רגעים מול המחשב לפני שהאינדיאנים יתעוררו. לא הייתי המון זמן, נורא רציתי ולא יכולתי, ההריון הזה נפלא ומקסים אבל גמר אותי פיזית גמר לי את כל הכוחות. אישפוז גורר אישפוז ביניהם העבודה המתישה שלי ואתמול החלטתי שזהו...... יש לי המון ימי מחלה זה הזמן לצאת, בלב שלם לחלוטין הודעתי לאחראית שלי שאני במחלה לזמן בלתי ידוע עד הלידה, הרגשתי כזו הקלה. בן זוגי הגיע בערב הבייתה מהעבודה ואני עייפה כבדה מאוד אנטיפטית אומרת לו ממחר אני בחופש מחלה, זהו עד הלידה אני לא זזה מהבית. הוא נתן בי מבט מקפיא כזה שחשבתי שאני מתעלפת. ניסיתי ברגע הראשון להסביר רציתי אפילו להתנצל אבל מיידית התחרטתי: למה אני צריכה להתנצל? אני זו שבסוף התשיעי, כבדה שמנה, מסתובבת עם צירים מעצבנים, אני זו ששכבה שלושה ימים בחדר לידה כשמזריקים לי פיטוצין לוריד וגורמים לי לצירים בלתי נסבלים שלא עשו כלום, אני זו שסבלתי את הבדיקות המכאיבות, לי דפקו 3 ורידים ביד עם עירויים שאחיות מתלמדות ניסו לתקוע לי. שתקתי, שתי דמעות התחילו להתגלגל לי על הלחיים ואז הוא הבין, ריכך את מבטו, חיבק נישק ואמר, תנוחי לך ונקווה שבקרוב הכל יגמר. שונאת אותו..... מתה עליו
