בוקר טוב

[לא מבינה 000]

בוקר טוב

ברצוני לדעת אילו כדורים נוטלים גברים המשנים את מינם על מנת שיתפתחו להם שדיים.

 

[Freeda]

תיקון ומענה

גברים אינם משנים את מינם ! זכרים שנולדו נשים מבחינה מוחית משנים/ות את הגוף בעזרת הורמונים על מנת להשיג הלימה בין הגוף והנפש. צמיחת שדיים היא רק חלק מהשינוי. השילוב המואץ: אסטרוגן ופרוגסטרון יחד עם חוסמי טסטוסטרון שילוב איטי יותר: ללא חוסמי טסטוסטרון המהלך התקני: אבחון פסיכולוגי -> יעוץ רפואי -> הורמונים. בהצלחה חיבוק יערה

 

[לא מבינה 000]

תודה על התגובה המהירה.

 

[uri 0]

האם בודקים להם את המוח?

אני בכלל לא בטוח שכל הטרנסיות/ם הם "גברים שנולדו נשים" או "נשים שנולדו גברים מבחינה מוחית". ומה עם ג'נדרקוירים? והחבר'ה שבאמצע? אבל אם זה היה כך. היו קובעים את האבחנה לפי בדיקה של המוח. ואילו מה שעושים היום זה לדבר עם הבנבת אדם ולהתרשם. אין איזה נוירולוג שיכול לעשות אבחנה לפי המוח ולחסוך לנו את דליה גלבוע ואת כל ההתלבטויות? ואני רוצה לאחל לך בהצלחה!

 

[Freeda]

כרגע - רק בדיקה פתולוגית

התיזה הנוכחית של שוני במבנה המוח פורסמה ב- 1995 בכתב העת היוקרתי NATURE אשר עושה REVIEW רציני מאד לפני כל פרסום. לטעמי - היא מבוססת. למרבה הצער, המאמר מבוסס על ניתוח פתולוגי של טרנססקסואליות שנפטרו מסיבות שונות, והסטטיסטיקה די מצומצמת. לקבלת סטטיסטיקה רחבה ומשכנעת ספקנים כמו URI צריך להרוג הרבה יותר טרנסיות, וכנראה שלא נמצאו מתנדבות. ייתכן שבעתיד בדיקות MRI יאפשרו אבחנה מוקדמת באנשים חיים. אינני משוכנעת שהרזולוציה מספקת, אבל יותר מכך - מי ישלם את ה- 4000 ש"ח עבור הבדיקה ? אשר לג'נדר קוויר - או שהמקור הוא מצב ביניים של אותו איזור במוח - בין גודל גברי לגודל נשי, וזה קשה עוד יותר לאבחנה מהימנה, או שזהו מצב ביניים שאולי יתפתח מתי שהוא לכאן או לכאן. אין לי תשובות - והעיקר שאתה מאושר כמו שאתה, ומאחלת המשך אושר גם בשנים הבאות. חיבוקים יערה

 

[נורה גרינברג]

המילה האחרונה

טוב, חייבים לציין כאן שקיימות גישות שונות לנושא. הגישה של "מין המוח" שנויה מאד במחלוקת, והיא רחוקה מאד מ"הוכחה". גם בהנחה שקיים בזהות מגדר אלמנט בביולוגי מולד, לא ברור מה אופיו, כיצד פועלת הביולוגיה, מה בדיוק השפעתה וכו'. זהות מגדר היא תופעה התנהגותית מורכבת מאד, המושפעת מגורמים פסיכולוגיים, תרבותיים, חברתיים וכו'. סביר שיש גם איזה שהוא גורם ביולוגי בתוך המרק הזה, אבל מהו וכיצד הוא פועל - איש עוד אינו יודע. ברור שלא מדובר בקשר ישיר בין מבנים כלשהם במוח (שגם המאמר ב-Nature רחוק מלהסביר אותם). המחקרים הקיימים עכשיו מצביעים, לכל היותר, על קורלציה מסויימת בין מבנים כאלה לבין היות בעלות המוחות שבהם נמצאו המבנים נשים טרנסקסואליות. לבד מכל הפגמים המתודולוגיים שיש במחקר שנעשה בנושא, מן העובדה הזאת אי אפשר להסיק שום דבר. כל הסבר המתבסס על מה שנקרא "מודל של מבנה והפעלה", כלומר שמבנים פיזיים מסויימים במוח מפעילים צורות מסויימות של התנהגות - נועד לכשלון, בגלל ההנחות המוקדמות שעליהן הוא מתבסס. התנהגות אנושית, וזהות מגדר בכלל זה, הן תופעות מורכבות מכדי שניתן יהיה להסביר אותן באמצעות ה"חומרה" בלבד. למשל, התאוריה הביולוגית של "מין המוח" מניחה כדבר מובן מאליו שדימורפיזם מגדרי (כלומר, קיומם של שני מגדרים דיכוטומיים) זאת עובדה קיימת ו"טבעית". אבל זאת הנחה מרחיקת לכת, שאסור לקבל אותה בצורה אקסיומטית, במיוחד לאור העובדה שתרבויות שונות, כולל התרבות שלנו, מראות שזהות מגדר איננו דבר דיכוטומי, אלא רצף המושפע מהשפעות תרבותיות ושינויים חברתיים. שום שיםפור בטכניקות מחקריות -MRI או כל דבר אחר- לא הבהיר את התמונה, כיוון שהיא לכודה בהטיות תרבותיות, תפיסות רווחות של מגדר וכו'. די להסתכל על רוב רובו של המחקר בנושא מיניות ומגדר במאה העשרים כדי לראות כיצד מיתוסים, דעות קדומות והנחות מוקדמות על מין ומגדר השפיעו על מחקר וכיוונו אותו. אשר לאבחנה הפסיכיאטרית, פרידה, התפיסות הקיימות שוללות מאנשים טרנסקסואלים את הזכות לקבוע בעצמם את זהותם. טרנסקסואליות איננה פתולוגיה ואיננה תופעה רפואית. המדיקליזציה של הטרנסקסואליות (כלומר, הפיכת הטרנסקסואליות לתופעה שרופאים ופסיכאים הם ברי הסמכא הבלעדיים לפסוק בה) נובעת מחוסר היכולת של החברה הנורמטיבית לקבל צורות של זהות מגדר הקוראות תיגר על תבניות מגדריות שמרניות. בתקופות אחרות, סמכות זו ניתנה למשפטנים, או לכמרים, שנחשבו לאוטוריטות הגדולות בנושא זהות מגדר. היום אלה הם רופאים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים. אלא שהיום יש מצב חדש. מצב שבו אנשים בעלי זהות מגדר בלתי נורמטיבית תובעים את הזכות לדבר בקול של עצמם, לקבוע בעצמם את גבולות הזהות שלהם. טרנסקסואליות לא זקוקה לכל אבחנה פסיכיאטרית ופסיכולוגית, מה גם שלא קיים בעולם, ומן הנמנע שיהיה קיים, הליך אבחון כלשהו שבו מומחה כלשהו יכול "לאבחן" מבחוץ האם אדם הוא טרנסקסואל או לא. להפקיד בידי פסיכיאטר את מלאכת אבחון הטרנסקסואליות זה דבר רציני בערך כמו להפקיד זאת בידי מכונאי רכב או סוכן ביטוח. הוא הדין לגבי טכנאי MRI או כל מומחה אחר. פשוט, בניגוד לתופעה כמו, נגיד, אפנדיציטיס, שיש לה תסמינים ברורים ומובחנים, טרנסקסואליות איננה מכלול דיסקרטי של תסמינים הניתנים לזיהוי באמצעים או בטכנולוגיה כלשהם. ההנחה שקיימת זהות "נורמלית" ו"בריאה" וזהות "א-נורמלית" או אפילו "אנומלית" (שלא לדבר על "מופרעת" או "סוטה") היא חלק מתמונת המדיקליזציה, והיא מיועדת לחזק את הרושם שרק רופאים יכולים לפסוק בעניינים אלה. אבל זהות מגדר בלתי נורמטיבית היא רק צורה של זהות אנושית, לא פתולוגיה, לא מחלה ולא סטיה, ורק האדם עצמו, על פי רגשותיו האמיתיים, יכול להגדיר כיצד לחיות את חייו. רופאים, פסיכיאטרים ופסיכולוגיים יכולים, במקרה הטוב, לעזור בידו להבהיר לעצמו את התמונה ולעשות את המעבר. המילה האחרונה היא שלנו. נורה

 

[אורי 0]

זה הגשר? או הבלוטה?

לפני שנתיים-שלוש הייתי בהרצאה של אלוהים, סליחה, של אן פאוסטו-סטרלינג, והיא דיברה על מחקרים שמשוים בין הפרופיל של הגשר בין חצאי המוח - זה של גברים וזה של נשים - ומוצאים בהם הבדלים שונים ומשונים. היא הציגה מחקרים דומים שנערכו בתחילת המאה, גם אז נמצאו הבדלים רבים בין צורת הגשר בין חלקי המוח בין... מוחות של לבנים למוחות של שחורים. אז היה בהחלט מקובל בעולם המדע לדבר על הבדלים מוחיים בין לבנים ושחורים. אבל איילה פעם דיברה על איזה בלוטה או משהו. אימרגלדה? אני לא זוכר. די להתעצל! פעם הורדתי איזה מאמר שיערה עשתה לו לינק, הגיע הזמן לקרוא. דרך אגב נורה, יערה החליפה את השם לפני איזה חצי שנה, למיטב זכרוני. למרות שם המשתמש שלה. קורה.

 

[אורי 0]

קרל בושונג

לפני שנה וחצי, יערה סיפקה לינק למאמר שהורדתי והתעצלתי לקרוא. עכשיו חזרתי אליו. באמת הוא מתאים לדעות שיערה מביעה בד"כ. קרל בושונג טוען שיש 5 סוגים של מאפייני מגדר: מגדר גנטי, מגדר פיזי, "מגדר של המוח", "מין של המוח", ו"זהות מגדר" - המוגדרת כתחושת הסובייקטיבית של השתייכות לאחד המגדרים. לכאורה החמישה בלתי תלויים זב"ז, אך במהרה מתברר שטרנסג'נדרים - כאלה שזהות המגדר שלהם נוגדת את המגדר הפיזי - הם אלה ש"מגדר המוח" ו"מין המוח" שלהם נוגדים את המגדר הפיזי. כלומר "מגדר המוח" ו"מין המוח" מכתיבים את זהות המגדר. הביטוי "מגדר מוח" אינו מצביע, למרות איך שזה נשמע, על מבנה מוח מסוים שתואר במאמר. מדובר בסדרה של מאפייני התנהגות מגדריים שנצפו, לדברי המחבר, החל מגיל של מספר שעות. לפי הצורה שבה הוא מתאר זאת ברור שהוא סבור שמאפיינים אלה מולדים. רובנו מכירות את המאפיינים - בנות מגיבות יותר לפרצופים, לקולות, לנוכחות מבוגרים,מתפתחות מילולית, בנים אוהבים משחק פיזי, פחות חברותיים, וכולי וכולי. המאפיינים מוקצנים ככל שמתקדם הגיל - וככל שמתקדמת הפיסקה. כשהוא מתאר את מאפייני ה"מוח המגדרי" בגיל מבוגר, הוא טוען למשל שמוח גברי יש נטיה למתמטיקה ולהתמצאות במרחב, ומוח נשי משמעותו כישורים מילוליים וחברתיים. מוח גברי מנצל את החוקים לתועלתו או נגד אחרים "מקצוע המשפטנות (the legal profession) הוא גברי במובהק". לא ידעתי שכל עורכות הדין בישראל הם פאטמים. העליה הניכרת בשנים האחרונות בהצלחה של נערות במתמטיקה היא גם כן ביטוי של אי-הלימה מגדרית כנראה. יערה את לא טובה במקצועות ראליים, נכון? (אוי, סליחה על הציניות, זה ביטוי של המוח הגברי שלי). את מאפייני המין המוחי אתן יכולות לנחש לבד - מין מוחי זכרי משמעותו תאווה, מין מוחי נקבי משמעותו דגש על מסגרת ורגשות. שוב, מדובר בתכונות שהן ככל הנראה לדעת הכותב מולדות, אבל הן לא זהות ל"מגדר הפיזי". כלומר מדובר בתכונות שהן לא פיזיות או לפחות לא מושפעות מההורמונים (אחרת מה להן ולטרנסג'נדריות?). אבל הדיון על מגדר המוח מתחיל מההצהרה שכנראה הורמונים משפיעים על המוח. נראה כסתירה. בושונג קובע שיש רצף -אבל מתייחס לקטבים בלבד. לדעתו כל סוגי הטרנסג'נדריות - מטרנסוסטיות ועד טרנסקסואליות - הן ביטוי לאותה תופעה של אי הלימה קיצונית בין זהות המגדר לבין המגדר הפיזי, וההבדל הוא רק בצרוה ובמידה שהTG מתאים/ה את עצמה לזהות הפיזית. הדרך היא לפיכך אותה דרך. לאן נעלם כל שאר הרצף? מה עם טרנסיות שמפגינות מרכיבים רבים של "מגדר מוחי" גברי? ולהיפך? ג'נדרקוירים ובלתי מוגדרים - יוק. זה לא מאמר מודפס אלא כזה שהועלה לאתר אינטרנט, לפיכך אין כל הפניה למחקרים שעליהם הוא מתבסס, וחבל.

 

[סתויT]

זו טענה טרנסווסטיטית נפוצה

קיבלתי לא מזמן ממישהי ספר שנקרא כך: How To Be A Woman Though Male הספר הוא מדריך לאיך להתנהג באופן "נשי", ונכתב ע"י טרנסקוסאלית - Virginia Prince - שעשתה את המעבר בשנות ה- 40 של חייה, ומסופר עליה שהיא גדלה כילד לכל דבר, הייתה אתלטית בקולג', סיימה דוקטורט במדעים, נישאה והייתה אבא לילדים, ורק אז התחילה את השינוי. אני קוראת מתוך ההקדשה: This book is dedicated to all the thousands ... male.. who HARBORED WITHIN THEM A BIT OF ... THE FEMININE גם היא רואה את אותו רצף שיערה מתארת. הרצף הזה עוזר לה לראות ולהציג את עצמה כאישה. נראה לי שיותר טרנסווסטיטים טוענים את הטענה הזאת, כי הם רוצים להרגיש על אותו קו, באותו רצף, כאילו אין הבדל מהותי בין הפטישיזטור למושא הפטישיזציה.

 

[נורה גרינברג]

וירג'יניה פרינס וטרנסווסטיטים

סתוית, וירג'יניה פרינס איננה טרנסקסואלית. למעשה, היא הטרנסג'נדרית האולטימטיווית. מייחסים לה את המצאת המונח "טרנסג'נדר". היא אחת מדמויות המפתח בעליית הפרדיגמה הטרנסג'נדרית ובעירעור המודל הבינרי של המגדר בשנות ה-90. יחסה של פרינס לטרנסקסואליות איננו חד-משמעי. יש הטוענים שבחלק מהתבטאויותיה במשך השנים היא הביעה התנגדות עקרונית לניתוחים לשינוי מין. אחרים רואים בעמדותיה עירעור על תבניות מגדריות שמרניות, בלי להתמקד בשאלת הניתוח. חלק ממבקריה של וירג'יניה פרינס טוענים שהיא הרחיקה לכת בטענתה שדי בהכרזה על תחושות נשיים, או בהופעה בלבוש נשי, כדי להיות אישה. בויכוח הזה יש כמה וכמה עמדות, חלקן מהותניות, חלקן מתוך נקודת מבט טרנסג'נדרית דווקא. את צודקת בכך שאנשים מסויימים, שאפשר לכנותם קרוס-דרסרים (אני מעדיפה את המונח הזה על פני טרנסווסטיט, שמדיף ממנו ניחוח פתולוגיסטי) רואים בעמדותיה של וירג'יניה פרינס הצדקה לשייך לעצמם זהות נשית בעודם חיים למעשה כגברים. אפשר להתווכח על השאלה האם הם נשים או לא. נשים טרנסקסואליות רבות רואות בהכרזות מעין אלה איום על זהותן הן, ולכן הן דוחות אותן בצורה גורפת. אין ספק שקשה להשתכנע בזהותם הנשית של מי שמכריזים על עצמם כנשים בעוד שומרים לעצמם את כל האופציות והיתרונות של חיים כגבר. לעומת זאת, אם פרינס התכוונה למי שבחרו לחיות בקביעות ובגלוי כנשים בלי לשנות את הגניטליה שלהן - יש בסיס לעמדתה. פרינס גם סיפקה את הבסיס התאורטי למי שבוחרים שלא להזדהות עם מגדר זה או אחר, אלא מוצאים לעצמם נישה אישית במקום כלשהו באמצע. לגבי פטישיזם, לא הייתי מזדרזת לאמץ תפיסות יקרות בעיני פסיכאים. כל תפיסת הפטישיזם המיוחסת לטרנסווסטיטים איננה מחזיקה מים, וספק האם היה קיים אי פעם אדם אחד שהגדרת הטרנסווסטיזם הפטישיסטי מתאימה לו. טרנסווסטיזם פטישיסטי קיים רק במוחותיהם הקודחים של פסיכיאטרים ופסיכולוגים נבערים ורוויי דעות קדומות. המיתוס של הפטיש הטרנסווסטיטי נולד מתפיסה הטרוצנטרית של מיניות האדם. כיוון שהחוקרים הניחו כדבר מובן מאליו שנטיה מינית "בריאה" היא נטיה הטרוסקסואלית, ושזהות מגדר נורמטיבית היא רק ביטוי של הנטיה המינית ה"נכונה", הם קבעו שכל נטיה וכל זהות שאינה מתיישבת עם הנחות אלה היא פתולוגית. הפסיכולוגיזם הדוגמטי של החוקרים (הנטיה לצמצם כל התנהגות אנושית למונחים צרים של תאוריה פסיכולוגית) ראה כל תופעה מגדרית בלתי נורמטיבית כמיניות שסטתה מאפיקיה ה"נורמליים". זאת אותה הטעות המונחת בבסיס תאוריית האוטוגינפילה: אם זה לא מסתדר לנו, זה בטח בגלל ליבידו מקולקל. יש אנשים שמתלבשים בבגדי המגדר השני כי זה מגרה אותם מינית, אבל רוב הקרוס-דרסרים פועלים מתוך דחף שאינו קשור בסיפוק מיני, למרות שבהיסטוריה של כל מי שעסקו בקרוס-דרסינג קיים פרק כלשהו, ארוך או קצר, שבו לבישת בגדי המגדר השני אכן עורר אותם מינית. מה שלא נאמר בדרך כלל הוא שגם נשים גנטיות עשויות להתגרות מינית מלבישת בגדים מסויימים. רק פסיכולוגים ופסיכיאטרים מסוגלים לקבוע קביעה מופרעת לפיה ההתרגשות המינית של אדם מעצמו או מדימויו - היא סטיה או ביטוי להפרעה נפשית. מכל מקום, האבחנה בין טרנסווסטיטים פטישיסטיים, האמורים להיות בעלי פאראפיליה (סטיה) המונעים רק על ידי הרצון ליהנות מינית (וזה, כידוע, רע, רע מאד), לבין טרנסקסואלים שמיניותם מנוטרלת כביכול, היא אחד מסיפורי הסבתא הרבים שבהם משופעת ההיסטוריה של המחקר בנושא זהות מגדר בלתי נורמטיבית. כתוצאה מן הקשקוש הזה, מטפלים סירבו לעתים קרובות לתת טיפול לנשים טרנסקסואליות, כיוון שההנחה הייתה שטרנסקסואליות "אמיתיות" לא מתגרות מינית מראיית עצמן כנשים. הביטוי המוסדי של התפיסה הזאת הייתה המדיניות של "זיקפה אחת ואת עפה" שאומצה על ידי מרפאות מגדר רבות, ועדיין רווחת בחלקים אחרים בעולם, כולל במדינתנו הקטנטונת. התפיסה הרווחת היום (שהפרדיגמה הטרנסג'נדרית השפיעה עליה השפעה מכרעת) היא שאין קו מפריד חד וברור בין טרנסווסטיזם לבין טרנסקסואליות. כבר הרי בנג'מין טען שקיים רצף בין זהויות המגדר הבלתי נורמטיביות, רצף הנקבע לפי תפיסתו על ידי מידת האינטיסיביות של רגשות חוסר ההתאמה המגדרית, לא על ידי גירוי מיני שקיים או לא קיים כביכול. העובדה שאצל קרוס-דרסרים רבים מתרחש תהליך של החרפת תחושות הדיספוריה, והם עושים שינוי מלא, רק מחזקת השערה זו. מטרת הטיפול בתפיסה המתקדמת איננה "לאבחן" את האדם כמו שמאבחנים חולה בשפעת, על ידי "מומחה" הבוחן את האדם חיצונית, אלא לעזור לאדם למצוא בעצמו ובתוך עצמו את נקודת האיזון המגדרי שלו לאורך הרצף שבין הזהויות. נורה

 

[סתויT]

חבל שלא המשכת הדיון על אוטוגינפיליה

חבל באמת שלא המשכת איתי את השרשור ההוא, כי שם עוד השתדלתי להשקיע בתגובות להודעותייך, בתקווה שאני מצליחה להביא אותך לראות משהו שאת עושה בשיטתיות עם התיאוריות האלה שאת לא אוהבת. היום אני מרגישה מותשת כבר אחרי הודעה אחת שלך - כל-כך הרבה לומר, ואני לא מהירה כמוך בלהתנסח. בכל מקרה, זהו יחסך לתיאוריות שאת לא אוהבת - את מוצאת בהן הכללות, ופוסלת אותן מההתחלה ועד הסוף; את מביאה יוצאים מהכלל, ומבטלת את הכלל; את מגדירה את הקטגוריות המוצעות ע"י הפסיכיאטריה כ"קשקוש", ואת הפסיכיאטרים והפסיכולוגים כנטולי ידע אמיתי, בתקווה שיהיו כתוצאה מכך גם נטולי כוח ממשי. ועם מה את משאירה אותנו? עם איזה רצף אבסטרקטי של זהויות והשערות, ולו בלבד שיניחו לנו בשקט. עזבי רגע את הממסד, את מנגנוני הכוח והתלות. במקום לבטל לחלוטין רעיונות, אפשר להסתפק בניסוח מחדש, ליברלי יותר. שום תיאוריה או ידע עכשוויים לגבינו לא מחייבים במהותם, שיעמוד איזה שומר בשער ויאסור עלינו את השינוי או שיטפלו בנו בניגוד לרצוננו. מה שאת עושה בעיניי הוא לזרות חול או לקבור מתחת לאדמה תיאוריות שהם מאוד רלוונטיות עבור חלק גדול מהטרנסג'נדרים. אז מה עם קרוס-דרסר עשה שינוי מין? זה אומר שהוא בהכרח אישה או יותר מחצי אישה? ואולי זה אומר שלהיות אישה זה בכלל לא לגבי מגדר בשבילו, בניגוד למה שזה בשביל אישה אחרת, גנטית או טרנסקסואלית, ובכל זאת - גם הוא אישה? לא בכל דבר צדק פרויד. אבל גם היום נשארת כאש חיה טענתו, לפיה גם כאשר בפני השטח לא ניכרת השפעתו של כוח מיני, היא עדיין עשויה להיות קיימת, ואף במלוא העוצמה. אז פרויד אמר, שהכל הוא מיני. אז מה? זה לא אומר, שצריך לזרוק את פרויד לפח ולהישאר רק עם השערות על רצף מגדרי אבסטרקטי. הערת ליערה לגבי הנחות יסוד מוסוות, ואת מתעלמת מאחת כזו בעצמך. הנחת היסוד הסמויה שלך היא שזה הכל לגבי מגדר. וראו זה פלא - זאת לא רק הנחת היסוד ההתחלתית שלך... זאת גם המסקנה הסופית שלך. איילה

 

[matanbu]

אוקיי. אז זה סיבך אותי פי חמש בערך.

אחחחח, לא אכפת לי מה קורה במוח/הורמונים/מה שלא ימצאו כבר. אני זה אני. מישהו יצליח להתמודד עם זה מתישהו.

 

[אורי 0]

../images/Emo45.gif

ואיילה, גם אני בעד רצף (למשל התפיסה שהוצגה בכרוז ההוא, אני די מסכים איתה). רק שהבנאדם הזה מתחיל לדבר על רצף - וממשיך לדבר על שני קטבים. כאילו יש רק תופעה אחת של ניגוד קוטבי בין זהות מגדר למגדר פיזי, והרצף הוא בעצם ענין של מוכנות להתפשר או מודעות עצמית. פחות או יותר זו התפיסה שקלטתי מיערה (ונורא הרגיזה אותי), כי היא מוחקת את כל תופעות הביניים. אבל אני אשמח לטעות. אבל בעצם ליערה בטח אין כוח לבלגן עכשיו. שתחזור, תתאושש ואז נתחיל להתקוטט להנאתנו

 

[Freeda]

עוד נותר מעט כח

אבל לחיבוקים אשר לרצף - אני גורסת שזהו רצף דו מימדי ולא קווי - אפשריים בו כל הצירופים של עוצמת מוח גברי + עוצמת מוח נשי, לרבות כאלה שקרובים לראשית הצירים

- שתי אונות בשביתה כללית

. אצלי שני חצאים פעילים ובעלי יכולת לא מבוטלת, אבל הימני שולט מאז ומעולם וזה לב הווייתי הנשית. יכולתי להתקוטט עם גברים ודי בהצלחה, אלא שזה מעולם לא נראה לי חשוב לעשות ...

בקיצור - אני קרובה לציר ה- 45 מעלות "המבדיל" בין המינים, אבל מצידו הנשי (מימין). הג'נדרקווירים הם כנראה שכנים קרובים אבל משמאל לקו. כל כך פשוט

רצ"ב הקובץ ובו המודל הספקולטיבי שלי. אורי וגם נורה מוזמנים למצוא בו ליקויים. תמיד מעניין לנו ביחד

חיבוקים יערה

 

[נורה גרינברג]

מכשולים אידיאולוגיים

ראשית, התנצלותי המובכת ליערה. עוד באותו בוקר דיברנו בטלפון, אבל old habits die hard. גם לסניליות המתקדמת שלי יש חלק בעניין. סיווגים וקטגוריזציות טובים הם (כמובן, יש מהן שהן טובות מאחרות) אם רק נקפיד לא לשכוח שהם בסך הכל כלים לארגון ידע על המציאות, הם אינם המציאות עצמה. הבעיה עם חלוקות וסידורים כאלה היא שהם עלולים לכפות עלינו, בלי שנשים לב לכך, אשליה שהמציאות היא באמת כזאת, כלומר שהקטגוריות שלנו אכן מתקיימות בעולם שמסביב. חשוב להזהר מן הפח הזה. הבעיה היא, כמובן, שאיננו מסוגלים לתפוס את העולם שמסביבנו בלי הכלים שהתרבות נותנת בידנו. מוחנו מעבד את נתוני החושים באמצעות כלים אינטלקטואליים התלויים בגורמים חיצוניים לנו, בתרבות שבה אנו גדלים, המכתיבה לנו תמיד, ראייה אידיאולוגית. אין כל אפשרות שזה יהיה אחרת. לכן, לעולם איננו תופסים את העולם "כפי שהוא", אלא כפי שהאידיאולוגיה שלנו מציגה לנו אותו. הדרכים שבהן האידיאולוגיה בוחרת להבליט היבטים מסויימים של המציאות ולהעלים אחרים הן סמויות מן העין. אנו מסתכלים על העולם הסתכלות מסויימת שנראית לנו "הגיונית" ו"טבעית" ו"ברורה מאליה", בלי שנשים לב לכך שבעצם ראייתנו סלקטיבית תמיד - מדגישה ומעלימה ומקשרת ומארגנת ידע ויוצרת משמעויות שבעצם לא נמצאים שם, בעולם המציאות, אלא הם יצירי מוחנו. אשר לקרל בושונג. בושונג הוא פסיכוטרפיסט במרכז המגדר בטמפה שבפלורידה. הוא אדם מתקדם, מטפל בעל אמפתיה וכבוד רב למטופלים הטרנסג'נדרים שלו. לגבי המאמר שאורי מצטט, הוא אכן כולל קביעה פנטסטית לפיה תינוקות נקבות מראים הבדלים התנהגותיים כבר כמה שעות אחרי הלידה. זאת דוגמה לטענות רווחות בנושא מגדר שנשמעות נהדר, אבל הן חסרות כל ביסוס. צריך לחזור על זאת פעם אחר פעם, כי קשה להרוג מיתוסים מושרשים: עוד איש לא הראה שהבדלים התנהגותיים בין זכרים ונקבות הם מולדים (עוד איש לא הראה אחרת, כמובן). כל המחקר בנושא מושפע מפגמים מתודולוגיים ולוגיים ומהטיות תרבותיות לרוב, כך שאין כל דרך לדעת מה ה"אמת" כאן, אם יש בכלל כזאת. ההטיות התרבותיות בולטות במאמר של בושונג כאשר הוא מציג תכונות התנהגותיות מסוימות, כגון משחקים שבהם אלמנט תחרותי או יכולת וורבלית, כאופייניות למגדר מסויים. שוב, אין כל בסיס לטענה לפיה אופיין המגדרי של תכונות אלה הוא מולד, או מהותי, ולא מיוצר על די התרבות הסובבת. כמו רבים וטובים אחרים, בושונג מבלבל קורלציה עם סיבתיות (במקרה הטוב), ומניח מראש הנחות לגבי מין ומגדר. השפה, השפה הארורה שאי-אפשר בלעדיה ואי-אפשר עמה, יוצרת בעצמה דימויים ומכוונת את חשיבתנו. כך, יערה, כשאת משתמשת במונחים כגון "חריגים", "אונה נשית", וכיוצא באלה, את מאמצת בלי משים תפיסה מסויימת, תאור מסויים של המציאות, כאילו שהיה "מובן מאליו". אפשר בהחלט לתאר את תופעת האינטרסקס ואת התהליך של התמיינות כרומוזומלית בלי להזדקק למונח "חריג", המניח מראש מצב של "סדר" העונה לתכנית מסויימת. כנ"ל ה"אונה הנשית". אין כל בסיס או צל של ראייה לכך שאונות המוח עונות לאיזו שהיא תבנית מגדרית. יש מיני השערות, הנחות וטונות של wishful thinking, אבל איש לא ביסס מעולם את ההשערה לפיה קיימת דיפרנציאציה כזאת בין אונות המוח, או עדיפות לאונה אחת על פני השניה על בסיס מגדרי או מיני. ההיסטוריה של מיתוסים לפיהם נשים אינן מסוגלות להחשיבה מופשטת, או שאין להן אחריות להצביע, או שהן אינן מסוגלות להיות לוחמות קרביות, ושאר ענבים חמוצים מהסוג הזה, צריכה ללמד אותנו קצת זהירות בבואנו להדביק תכונות מהותיות למגדר. אורי, אן פאוסטו סטרלינג היא מדענית דגולה ואישה מופלאה, המשלבת תפיסה הומניסטית, אנושיות כובשת, אומץ לב וחוש צדק מפותחים עם עומק ועצמאות מחשבתית וידע פנומנלי. היא באמת גדולה מהחיים. היא אולי איננה אלוהים, אבל הלוואי שאלוהים הייתה קצת כמוה. נורה

 

[אורי 0]

שלוש ציפורים במכה../images/Emo88.gif

וקודם כל אהיה חלש על חכמים, ואתחיל עם נורה. באבו-אבוהא יש דבר כזה פטישיזם! מי כמוני יודע? כמובן שהסיבה היחידה שאנחנו עדיין גרים בDSM הוא שאין לנו עדיין כוח פוליטי כמו להומואים. דרך אגבאוטימסקי, אותו נשיא-שותף של ארגון מהגדרים צרפתי שפגשתי, סיפר לי על ארגון קרוסים שאינו מקבל שכמותי. נכון גם שהיחסים בין הפטיש להתלבשות ולחפצון הם מורכבים ואינם תמיד נהירים לי-עצמי. ההגדרה של איילה די מתאימה לי (לא מחייב אחרים). בכ"א קרוס-דרסינג זו התנהגות, פטישיזם זה תחושה. טרנסווסטיט הוא פשוט "קרוס דרסר" בלטינית. אבל נכון שהשם נקשר לפטישיזם. במקום להתווכח עם תאורית הקטבים של יערה, אני אציג "תאוריה" משלי. מגדר הוא כידוע תופעה חברתית. היא קשורה למאפיינים ביולוגיים (ובעקיר לאיך שהם נתפסים חברתית), וכוללת, בין השאר, נורמות התנהגותיות ומאפיינים של זהות שמעוצבים על ידי החברה. כמובן ש"חברה" היא אוסף של בודדות, וכל אחד מהן רואה את הנורמות והמאפיינים האלה באופן קצת שונה, לא מדובר בדיוק על אותה תמונה אצל כולן. ובכ"ז יש איזה מכנה משותף לאיך שרוב הא/נשים מבינים "נשים" ו"גברים". אה, כן. לכולנו פחות או יותר נותנים זהות מגדר כמתנת לידה. אבל מאותה סיבה, אין אף אחת ואחד שלא מרגישה סתירה כלשהי בין איזשהו מאפיין של הזהות המגדרית לבין משהו אצלה, או שלפחות בתקופה מסוימת בחייו רצתה לעשות משהו שהיא לא אמורה לעשות בתוקף "מתנת הלידה" הזאת. עד כמה הסתירה היא חריפה ומה היא כוללת - טוב, רובנו מתמרדים קצת, מיעוטנו יותר. כמה חבר'ה מרגישים שקיבלו מגדר לא נכון, והן מחפשים פתק החלפה. אחרים מרגישות שכל העסק דפוק ולא מתאים להן. כך שלתפסיתי, בהחלט יש קשר ורצף בין אבא שנשאר עם הילדים שלו בבית במקום לעשות כסף וקריירה , כפי שמצופה בדרך כלל מגברים (קודם כל, כאשר נשים אמורות, אם בכלל, לעשות קריירה ולטפל בילדים כ"משמרת שניה"), לבין יערה שהולכת עכשיו לניתוח. ולאיילה - דיברתי עם אחד ממנסחי הכרוז, והוא אמר לי שלמיטב זכרונו הכוונה ברצף היתה כן לעניין של זהות. אבל זה היה לפני ארבעה חודשים והזיכרון שלו לא מה שהיה פעם.

 

[נורה גרינברג]

לא פטיש

אורי, שיש המתחרמנים ממראה או מלבישת בירית שחורה או גרבי רשת - זאת עובדה, כמו שיש המתחרמנים מרגל עטופה תחבושות, מכפות רגליים או מנעליים. לא בזה מדובר. מדובר על כך שלקחו סדרה של התנהגויות שכל קשר בינן לבין פטיש מיני קיים רק בראשם של החוקרים, והפכו אותן באופן גורף לפארפיליה. זה עומד בניגוד בולט לשתי עובדות ידועות: האחת - רוב הקרוס-דרסרים אינם מתגרים מינית מלבישת בגדי המגדר השני. שני - רוב האנשים ירגישו בפעמים הראשונות גירוי מיני מלבישת בגדים של המגדר השני, גירוי שהולך ונחלש עם הזמן. לדבר על פטישיזם בהקשר הזה מעיד על ניתוק מסויים מן המציאות. הקשר בין מגדר לבין מיניות הוא עמוק ומורכב. הנסיון לדחוף כל התנהגות אנושית לתוך הסד ההטרוצנטרי, כפי שעושה חלק גדול מן המחקר בנושאים אלה, הוא מופרך. כתוצאה מן הגישות האלה נגרם נזק וסבל בל ישוער לאנשים רבים. עוד דבר. יש הבדל בין מי שמתמרדים כנגד מגבלות של המגדר שלהם, כלומר כנגד נורמות חברתיות רווחות, לבין זהות מגדר בלתי נורמטיבית, שבה קיים אלמנט של קוטנפליקט. גבר שמעדיף להשאר בבית ולטפל בילדים עדיין רואה עצמו 100% גבר; אין בהתנהגותו כל ערעור על התבנית המגדרית הזאת. הוא רק מתקומם נגד התוכן של התבנית. טרנסג'נדר, לעומת זאת, מכופף את עצם מושג המגדר, ובעיקר את שתי ההנחות הנורמטיביות לפיהן אדם הוא 100% גבר או אישה, 100% מהזמן. נורה נורה

 

[אורי 0]

ברור שלא מדובר בכו-לם

אולי אפילו לא ברובם. אפילו פסיכיאטרים יסכימו, לא? (ובתור אחד שחווה את זה על בשרו - יש לי הרהורים מאוד רציניים לגבי מורכבות התחושה עצמה). ולא אמררתי שאין הבדל. אמרתי שיש רצף, וקשר. כמו (להבדיל אלף אלפי הבדלות) שיש הבדל בין בדיחה גזענית להשמדת עם, אבל יש רצף. נכון שהוא גבר (גם אני גבר אם תשאלי אותי) אבל הוא ממלא תפקיד חברתי שגבר לא אמור למלא. הוא מודע לזה ומתמודד עם זה. בזה הוא גם "מכופף את מושג המגדר".

 

[נורה גרינברג]

ברור שדווקא כן

אמרנו פטיש. אז ראשית, אני מפנה אותך ל-DSM. שם לא נאמר שלא מדובר בכו-לם. להפך. אין שם כל הבחנה: כו-לם סוטים. על פי ה-DSM, אצל כולם מדובר באותו סינדרום - פטיש מיני, כלומר חפץ או חלק לא מיני של הגוף הגורם לגירוי מיני או הנדרש לצורך סיפוק מיני. כיצד הופכת פעילות של אדם -התלבשות בבגדי המגדר השני- לחפץ או חלק לא מיני של הגוף - לאלוהי הפסיכיאטריה פתרונים. ומדוע ייחשב סוג זה של פעילות, אפילו אם הוא נעשה למטרות סיפוק מיני -- לסטיה (סליחה, לפאראפיליה) המצריכה התערבות מקצועית של פסיכיאטר, לזה אפילו לאלוהי הפסיכיאטריה, יש להניח, אין תשובה. נורה

 

[FreakOnALeash]

אורי,

אני משוכנע לגמרי שזהות המגדר ש'נתנו' לי היתה של גבר, רק שהוא היה מודחק ונהרס טיפה ועכשיו אני ג'נדרקוויר פתאטי (פתאטי לפי הגדרות של אחרים). חבל שלא משמיעים יותר את הצד הזה, של man-to-male וwomam-to-female- אנשים שהזיכרון המובהק שלהם משוייכת למגדר שבו הם חיים אחרי ה'יציאה' (אני למשל צריך שיסבירו לי מה זה 'חיברות נשי').