בוקר טוב!

בוקר טוב

ואני תקועה בנתיים בבית עקב תצפית חלונית המדווחת שהכל תקוע. יש מחסומים הבוקר?
 

noa128

New member
צוהוריים, צוהוריים ../images/Emo42.gif

צו-הוריים בא! הבית אפוף ניחוחות קליה - כאלה שעושים פלפלים וחצילים הנקלים על האש בדרך להפוך ל'סלטים', הכביסה מתנפנפת לה בעליזות על החבל (הייתי מתה, החום גמר את מעט הרוח שאולי חשבה לנשוב), יעל דן מברברת מאחוריי בגל"צ -ולשכת התעסוקה בעיצומים מהסוג שאינו מקבל קהל, ביחד עם הביטוח הלאומי... בקיצור - עולם כמנהגו נוהג. אה, ואתמול קיבלתי מאחותי הקטנטנה בת ה- 30 וקצת ספר שהוגדר לדבריה "בדיוק בשביל הנשים במשפחה שלנו", על אחת שהייתה נשואה רע, - או ליתר דיוק "מעלבון לעלבון, מהטפה להטפה, מבינה XXX שהיא קרבן להתעללות.."- לא לפני שמפציע בחייה גבר "שמלמד אותה להיות נאהבת, נחשקת ומפורגנת"... עוד לא התחלתי לקרוא, אבל אני מודה שהמשחק פה מכור מראש.... מדובר בשאלות שכבר שאלתי את עצמי לא אחת - הגבר המפציע הוא המביא להבנה, או ההבנה מביאה לגבר? - אם תרצו - ורסיה על שאלת הביצה והתרנגולת..
 

פילאטוס

New member
ספרים ונשים או נשים וספרים

נועה, איך קוראים לספר הזה? וא-פרופו, קראת את "בביתו במדבר" של מאיר שליו? איש שגדל בבית אחד עם חמש נשים אימתניות. אמנם מזווית של גבר, כל הנשיות הסרסנית/נואשת/חונקת/עוצמתית הזאת, ובכל זאת. וגם, והאמת היא שזה נראה לי שידבר אלייך מאוד, "ויקטוריה" של סמי מיכאל. ספר עוצר נשימה ממש, על נשים שנלחמות על חייהן, צלם האנוש שלהם, חירותן, הפרפור שלהן (פ"א פתוחה, מלה משובחת שלמדתי מגרוסמן, "שתהיי לי הסכין", שאני קוראת עכשיו שוב). וגם, נהדר ופשוט, "ארבע אמהות" של שפרה הורן. לא ספר גדול, אבל בשבילי הוא היה עונג צרוף. מין פרח נקבי מפואר הספר הזה.
 

noa128

New member
תודה פילי על ההמלצות - גוזרת ושומרת

אכן מעניין כל פעם מחדש, איך שאנחנו מתענגות על ספרות משובחת שעניינה בני אדם, וספציפית מתחת לספוט נשים - אבל יוצאת במלואה ממוחו הקודח של גבר.. מעניין מה זה אומר עליהם (הסופרים-הבנים) ועלינו (הנשים שלא השכילו להוציא תחת ידן שווי ערך ספרותיים)... ולספר ההוא קוראים "אם היינו" - וכתבה אותו אשה...
 

noa128

New member
ואת "בביתו במדבר" נדמה לי שקראתי..

אבל את השאר לא.. פדיחה- אבל לא.
 

hrabba

New member
פילי את תולדות של אלזה מורטה

קראת? נראה לי שתאהבי
 

פילאטוס

New member
אלה תולדות

קניתי אותו לפני שנים. הוא על המדף, מסמורטט ומוכתם בעקבות המון ידיים (נשיות, רובן) ששאלו אותו ממני עד היום, ומשום-מה אני לא מצליחה להביא את עצמי לקרוא אותו. אי-אז נתקעתי אחרי עשרה עמודים ונקעה נפשי, ועדויות של חברות על בכי תמרורים במהלך הקריאה בו הפכו אותו בשבילי לפצצת אסטרוגן מתקתקת. לא הולך עם המורנטה הזאתי (ניסיתי ספר אחר שלה, "האי של ארתורו", וגם הוא לא הצליח להיאחז לי בשומקום). יש ספרים כאלה, שכולם אומרים "מופת מופת מופת" (על משקל "קדוש קדוש קדוש"), ובכל זאת לא נכנסים ללב (או שכן, פתאום, לגמרי במקרה, אחרי המון זמן).
 

hrabba

New member
האי של ארתורו גרוע

גם לי הוא לא אמר כלום - למרות שניסיתי למצוא את כל הצידוקים. אלה תולדות נהדר, ומצטערת, לא בכיתי
) אני עכשיו סובלת מעמוס עוז, ספור של אהבה וחושך שאין בו כלום, פרט לשטיפת מוח אז אני הקוראת הרעה לדעתו, אבל זה מה יש
 
למעלה