בוקר טוב

בוקר טוב

יש לי בעיה שדי מציקה לי, מקווה שתוכלו לעזור... תמיר בן השנה ושלוש, אף פעם לא אהב לישון בלילה. כמו שאתם יודעים, לאחרונה רשמתי אותו לפעוטון עם 6-7 ילדים נוספים על שתי מטפלות. לכאורה, הכל נראה טוב ויפה ובאמת, כל פעם שאני מגיעה לקחת אותו מהגן, אני מוצאת אותו בפרצוף שנראה מרוצה.יש לציין כי בכל בוקר מאז שהתחיל ללכת לגן, הוא בוכה כאשר עוזבים אותו שם, אבל לדברי הגננות, הוא נרגע מידי אחרי. הרגשתי לגבי הגן, טובה, אך דבר נוסף מטריד אותי. בימים האחרונים מאז תום חופשת הפסח בני לא ישן טוב בלילה, הוא מתעורר ובוכה בהיסטריה ודבר לא מרגיע אותו, גם המגע שלי שתמיד הרגיע, מתחלף במגע מועדף , אבא שלו. יש לי הרגשה שזה כתוצאה מבקיעת שיניים רבות, אך תמיד אני חושבת על אפשרות שאולי הגן..... או היחס.... כיצד יודעים שטוב לילד? הוא הרי לא יכול לדבר? איך אפשר לדעת האם זוהי תקופת הסתגלות או שמא משהו שעובר על הילד? איך אני יכולה להיות שקטה שאלו תופעות השיניים הבוקעות. אשמח על תשובותיכם אורית
 
בוקר טוב יקירה

אני אגיב אחר הצוהוריים יותר בהרחבה. באופן כללי את מכירה את תמיר הכי טוב. אבל באמת בתקופות מעבר שונות זה יותר קשה. עם אושרי (ממרומי חודשיו) אני מנסה להקל עליו שאני לא מבינה בדיוק מה הוא רוצה בזמנים מבולבלים כאלו. וליטוף מאמא זה תמיד טוב. יום טוב
 
הסירי דאגה מליבך, אורית

זה גיל קלאסי לשינויים מאוד תכופים. הילדים לא נשארים אותו דבר כמו כשהיו תינוקות. יכול להיות שהוא עדיין טרוד מהעובדה שהוא "ננטש" על פי חשיבתו הסובייקטיבית כמובן, על ידי אמא בבוקר ולכן מעדיף את אבא בלילה. הוא מתעורר בלילה כי אולי חרדת הנטישה הזו עולה לו מתת-ההכרה ופורצת בלילה. הסימן הטוב ביותר הוא שכשאת באה לקחת אותו הוא נראה מרוצה. את תמיד יכולה להפתיע יום אחד, את או בעלך, ולהציץ מחלון הגן בערך בשעה עשר או אחת עשרה ולראות אותו ואיך הוא מתנהג ואיך המטפלות מתנהגות, זה רק למען השקט הנפשי שלך, אבל לא נראה לי שקורה שם דבר נורא כי אם זה היה קורה היית רואה את זה בהיסטריה נוראה בבוקר וזה גם היה בא לידי ביטוי בבית בכל שעות היום. חרדה, בכי, התקפי זעם, ועוד ועוד תופעות. לכן, נראה לי שבכל זאת הוא גם משתנה לנגד עינייך כל הזמן, ואת, הניחי לזה ופרגני לו את אבא בלילה כשהוא כל כך בוכה. זה יעבור.
 
תודה רבה על התמיכה

באמת הלילה הוא ישן טוב יותר, קם אומנם בלילה אבל לא באותו בכי היסטרי של אתמול, אז נרגעתי. שבת שלום אורית
 
למעלה