בוקר טוב

אוי, ברח לי לפני שהשלמתי את ההודעה

3 ימים של קריז נוראי. איכשהו, המשימה היתה לשאת את עצמי בלי לעשות כלום. בלי ליצור שום פעולה מכריעה (שאין לחזור ממנה) במציאות. חזרתי לעשן בשרשרת מתוך הנחה שממשהו צריך למות בעולם הזה -ואיזה קטע , מתברר שגם אלה שלא מעשנים מתים בסוף. מה ניתן לעשות בימים שהכמיהה חוזרת בטירוף? המוח משתתק .. תחושת השימור העצמי נרדמה ולא רוצה להתעורר... נמאס לך לשמוע את עצמך מדברת עם עצמך ? את רק רוצה שמה שאת רוצה ומשתוקקת יקרה כבר? ובכלל, היכן החנות הזאת שקונים בה שלוות נפש? יש רעיונות?
 
מזדהה איתך

נראה לי שהחנות הזאת נסגרה לרגל שיפוצים. פורסם כי הפתיחה המחודשת תהא בקרוב. קצת יותר גדולה יותר מרווחת עם הרבה יותר מגוון מוצרים. כדאי לחכות ולדעת שזה רק זמני
 

primavera 1

New member
נורית...

יש ימים כאלה... כאילו הכל נמצא בנסיגה, כאילו לעולם לא נתרומם שוב. קחי את עצמך ללא ביקורת, פשוט באהבה... אל תעשי שום דבר הרסני ( לעשן בשרשרת..) וזכרי תמיד שגם כשאת "למטה" וקשה לך זהו רק תהליך למידה, זה בא רק לחזק את רצונותיך ואת הבחירות המוארות שלך!! תהליך נפלא את עושה, תני לעצמך חיזוקים בימים שכאלה!! ואת מוזמנת אלי, נראה לי שאוכל להקנות לך שלווה !!
 

טבעונית

New member
אני מזמינה אלי שלוות-נפש...

על-ידי מחשבות על הדברים הטובים בחיי. אצלי זה עובד. ועוד משהו- שני משפטים קצרים שאמרת בקשר לעישון- "ממשהו צריך למות" ו"גם לא-מעשנים מתים בסוף" - אני שומעת את זה הרבה (פעם הייתי חברה פעילה באגודה למניעת עישון, אירגנתי אירועים ללא-מעשנים, מסיבות בלי סיגריות, דברים כאלה...) אז, כששמעתי את המשפטים האלה, הייתי עונה, בדרך-כלל, משהו בסיגנון - אבל עד המוות, לא עדיף לשמור על איכות חיים גבוהה? ולגבי המשפט השני - משהו בנוסח - תלוי איך מתים. אני בטוחה שבינתיים חזרת לדרך הטובה.
 
למעלה