בוקר טוב

[קורנית]

בוקר טוב

וסוף שבוע נפלא! היום, בפעם הראשונה מזה... המון זמן, אני לא נוסעת לאמא ביום ששי, וגם לא בשבת. חופש. אחותי שם... הרי לא נשאיר אותה לבד, זה ברור. וטוב לי. אני יכולה לקום מאוחר, ולסדר בנחת את הבית, ולבשל.... (כבר הכנתי מג'דרה של קינואה ומאש, ומתכוננת לכל מיני דברים משוגעים אחרים). הילדים כולם בבית היום, ותהיה ארוחת ערב של יומשישי כמו שצריך. זה מה שרציתי לספר. זה, וגם על ההרגשה הלא נוחה שלי, שאני כאן ולא שם.

 

[ענתי44]

קורנית יקרה

את נמצאת במצב של אחותי שמתעקשת לבוא כל שבת. אבל צריך לפעמים גם חופש. אחרת מתמוטטים. תהני לך מהחופש, תהיי רגועה ותבלי עם משפחתך בכיף הרי זה לא שהזנחת את אמא. היא תהיה מטופלת ונאהבת על ידי אחותך. אני יודעת בדיוק על מה את מדברת... על רגשות האשם הזה שלנו. צריך להתעלם מהם, לעשות להם דווקא לחרוץ להם לשון ולומר : כן אני נשארת בבית!!! וזה טוב ומותר... כי אם נכנעים לרגשות האשם הם מגיעים למימדים מפלצתיים. קורנית תהני לך מסוף שבוע נעים ונטול אמא.

 

[קורנית]

את מדברת על חופש?

הרי כל פעם שאני חושבת רק על להתלונן, מספיקה מחשבונת עליך ועל אורח חייך כדי לסתום לי את הפה עוד לפני ש..... סופשבוע נעים גמלך, ענתי. וכשאהיה באשדוד.... אני גרה לא ממש רחוק.... בטח נפגש.

 

[ענתי44]

את מוזמנת../images/Emo24.gif

אל תהפכי אותי לקדוש מעונה. אני עושה מספיק שטויות ולא תמיד מתנהגת כמו שצריך עם אמא. לפעמים העייפות והתסכול גורמים לי להתרגז יותר מהראוי. כולנו בני אדם וכולנו, כמו שגרשון אומר, באותה הסירה. וקורנית, זה שאת עושה בביתך שבת אחת לא עושה אותך בת פחות נאמנה. כמה חודשים לפני שאמא חלתה אושפזתי בראש השנה בבית חולים, ושהיתי שם שבוכ כולל ניתוח מסובך. כשירדתי לשירותים מצאתי במיטתי גברת זקנה. זה המפגש הראשון שלי עם האלצהיימר. מסתבר שילדיה של הגברת רצו לחגוג בשקט והשאירו אותה במיון. היא היתה, פרט לאלצהיימר , בריאה, ולכן אישפזו אותה בכירוגית שחלילה לא תדבק בשפעת עד שילדיה יחזרו. מסתבר שזו תופעה לא נדירה. לכן, כל עוד אמא שלך ושלי, מטופלות ולא ננטשות, מותר לנו גם לנוח לפעמים. אני אומרת לך את מה שאני מנסה ללמד את עצמי , ללמוד להתנתק לפעמים.