בוקר טוב

בוקר טוב

באחת העדויות מצאתי מסלול דומה למה שאבא שלי עבר. ניסיתי להתקשר אל האיש ומצאתי את הבן שלו. הוא כבר נפטר. הוא לא ידע מה עבר על אבא שלו העברתי לו את תוכן העדות.
 
ישר כח יצחק - טוב שהבן רצה לדעת!

את עבודת המאסטר שלי, כתבתי על משוררת יידית, שברחה לארה"ב, בדקה האחרונה לפני השואה, אחיה נרצח בשואה, ואחותה עלתה לארץ. היא עצמה נפטרה בגיל 98, חצי שנה לפני שהתחלתי את המחקר עליה. לאחר חיפושים רחבים (התייעצתי אפילו עם בלש פרטי שאמר לי בכנות שהוא לא יכול לעזור לי), מצאתי באמצעות האינטרנט, את בנה היחיד ואת הנכד היחיד שלה בארה"ב. נצבט לי הלב, הבן שלה כמעט ולא ידע עליה דבר, הוא שלח לי את קורות חייה ממה שהוא ידע, ומה שהכי העציב אותי שהוא לא רצה לדעת מה שחקרתי וגליתי, כלל לא עניין אותו.......
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא יודעת מה עם האיש הזה, אבל לפעמים אנשים מרגישים שאין בהם הכח לדעת את האמת, זה לא בהכרח אומר שאין להם עניין או לא אכפת להם. אבל הכי פשוט להגיד (לאחרים ולעצמם) שזה לא מעניין אותם. אולי הנכד יקרא את עבודתך יום אחד.
 
למעלה