hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
מונית מגיעה ועוצרת לידי. אני ניגש אל הדלת, מתכופף אל החלון ושואל את הבחור אם הוא המונית שהזמנתי.
"אה, לא. לא חשוב, תיכנס. אני אקח אותך".
"לא, לא. לא. זה בסדר. תודה".
אני לוקח כמה צעדים לאחור והמונית ממשיכה בדרכה.
אני ממשיך להמתין למונית שהזמנתי, ותוהה לעצמי איך הבחור האחר הזה ידע להיעצר לידי כך.
טוב, נו. הוא רואה בחור עומד באמצע הרחוב, מביט לפה ולפה כאילו מחפש אחר דבר מה, והסיק שאני מחפש מונית. הגיוני, אני מניח
ובאמת חיפשתי. מה שהוא לא ידע זה שאני מחפש אחרי מונית שכבר הזמנתי ושאני יודע שעושה את דרכה אליי.
אחרי כמה דקות הגיעה המונית שבאמת הזמנתי, ולקחה אותי הביתה.
ולזה, קוראים נאמנות.
נאמנות זה חשוב.
אני מאמין בנאמנות.
אנשים חושבים שרוב האישיות היא דבר נזיל, ושההתנהגות מגיעה ונובעת ברובה מנסיבות חיצונית, אבל זה פשוט לא נכון.
אולי זה ככה בשנים הראשונות, אבל אחרי זה האישיות מתקבעת, ואנשים בדרך כלל יהיו אותו הדבר ברוב הגדול של הנסיבות האפשריות. עם אותם ההתנהגויות. אותם הערכים. אותן תכונות.
אמא שלי בטח עשתה משהו נכון, כי אני גדלתי להיות אדם טוב, עם ערכים טובים, ועם תכונות טובות.
אחת מהם היא נאמנות.
נאמנות זה חשוב.
אני מאמין בנאמנות.
וברגע שיש לך נאמנות בך, יש לך נאמנות בך ככלל, וזה מה שאתה תהיה ואיך שאתה תהיה ברוב הגדול של הסיטואציות.
אפילו אם אלו סיטואציות פעוטות, ואפילו אם אלו אנשים שאתה לא באמת חייב להם יותר מידי, ושאין לך יותר מידי סיבה להיות נאמן אליהם בצורה מיוחדת.
אפילו אז, אתה תישאר נאמן.
אפילו אם זה סתם זר מוחלט, נהג מונית אקראי שהזמנת והטרחת אותו לבוא לאסוף אותך, אפילו אם לפתע מחנה לידך מונית אקראית אחרת, מוכנה ומזומנת לקחת אותך לאיפה שתרצה, ממש כאן, ממש עכשיו, אתה רק צריך לעלות.
"אה, לא. לא חשוב, תיכנס. אני אקח אותך".
"לא, לא. לא. זה בסדר. תודה".
אני לוקח כמה צעדים לאחור והמונית ממשיכה בדרכה.
אני ממשיך להמתין למונית שהזמנתי, ותוהה לעצמי איך הבחור האחר הזה ידע להיעצר לידי כך.
טוב, נו. הוא רואה בחור עומד באמצע הרחוב, מביט לפה ולפה כאילו מחפש אחר דבר מה, והסיק שאני מחפש מונית. הגיוני, אני מניח
ובאמת חיפשתי. מה שהוא לא ידע זה שאני מחפש אחרי מונית שכבר הזמנתי ושאני יודע שעושה את דרכה אליי.
אחרי כמה דקות הגיעה המונית שבאמת הזמנתי, ולקחה אותי הביתה.
ולזה, קוראים נאמנות.
נאמנות זה חשוב.
אני מאמין בנאמנות.
אנשים חושבים שרוב האישיות היא דבר נזיל, ושההתנהגות מגיעה ונובעת ברובה מנסיבות חיצונית, אבל זה פשוט לא נכון.
אולי זה ככה בשנים הראשונות, אבל אחרי זה האישיות מתקבעת, ואנשים בדרך כלל יהיו אותו הדבר ברוב הגדול של הנסיבות האפשריות. עם אותם ההתנהגויות. אותם הערכים. אותן תכונות.
אמא שלי בטח עשתה משהו נכון, כי אני גדלתי להיות אדם טוב, עם ערכים טובים, ועם תכונות טובות.
אחת מהם היא נאמנות.
נאמנות זה חשוב.
אני מאמין בנאמנות.
וברגע שיש לך נאמנות בך, יש לך נאמנות בך ככלל, וזה מה שאתה תהיה ואיך שאתה תהיה ברוב הגדול של הסיטואציות.
אפילו אם אלו סיטואציות פעוטות, ואפילו אם אלו אנשים שאתה לא באמת חייב להם יותר מידי, ושאין לך יותר מידי סיבה להיות נאמן אליהם בצורה מיוחדת.
אפילו אז, אתה תישאר נאמן.
אפילו אם זה סתם זר מוחלט, נהג מונית אקראי שהזמנת והטרחת אותו לבוא לאסוף אותך, אפילו אם לפתע מחנה לידך מונית אקראית אחרת, מוכנה ומזומנת לקחת אותך לאיפה שתרצה, ממש כאן, ממש עכשיו, אתה רק צריך לעלות.