בוקר! יש לי שאלה לדיון...

[קוש1]

בוקר! יש לי שאלה לדיון...../images/Emo88.gif

תגידו מה אתן עושות כשאתן והוא חוזרים מיום שלם שלא ראיתם אחד את השני? אתם גם רובצים מול הטלוויזיה? אנחנו עושים את זה כמעט כל ערב (מיטה כמובן..) ניסיתי להפנות את תשומת לבו אבל גיליתי שגם אני נהנית מזה באופן כללי. אבל לא בא לי שככה נעביר את הזמן שלנו ביחד! ובכלל, איך אתן מעבירות את הזמן המשותף שלכן איתו (חוץ מהדברים הברורים מאליו והמצונזרים...

 

[אתי@]

אני מודה שבימי חול אנחנו חוזרים

עייפים מכדי לעשות יותר מלרבוץ מול הטלויזיה ו/או לקרוא עיתון. לפעמים מזמינים חברים או הולכים לחברים, אבל רוב הימים עוברים באכילת ארוחת ערב, מקלחת, ובסוף רביצה מול הטלויזיה. זה לא מפריע לנו לדבר ולהנות אחד מהשני. זו השעה הכי כיפית ביום

 

[גילגולה1]

זה הכי כיף ../images/Emo9.gif

אני מתה על הזמן שלנו ביחד בערב, שנינו בסלון ולא עושים כלום סתם נהניחם מהביחד. גם קיבלנו עכשו סלון חדש ממהורים שלו, אז בכלל סבבה לנו

 

[ayush]

גם אנחנו בד"כ רובצים מול ה- T.V

אוכלים משהו ונכנסים למיטה להמשך התכרבלות ורביצה.... אנחנו מאד נהנים מזה ! לפעמים אנחנו רוצים לגוון אז יוצאים קצת.. אבל בזמן האחרון בגלל עודף עייפות שלי אני נכנסת למיטה כל כך מוקדם, שאפילו אין זמן לרבוץ יחד... ואם נהנים - אז למה לשנות ?

 

[אתי אלבכרי]

אנחנו בסוף היום עוד מצליחים לרבוץ

אחד על השני.. בושה וחרפה איך אני אוהבת לגעת בו.. כל רגע אני ממשמשת אותו אני בבת וחולה ושניה לפני שהוא יצא מהבית עוד ביקשתי חיבוקי וסיבוב על הבטנונה.. מופרעת אין עייפות, אין מחלה אין כלום איך שהוא מתקרב אלי כך אני רוצה אותו יותר קרוב ואין מקום באברבאנל למקרים מהסוג שלי אל תטרחו לחפש. ואין גם בשלוותא אומרים שהמחלה הזאת שדבקה בי בשנה וחצי האחרונות יותר עדיף שלא אבריא ממנה.

 

[ayush]

המחלה הכי כיפית בעולם ../images/Emo99.gif

 

[kisses]

../images/Emo99.gif עם זו מחלה שלא נירפא ממנה

לעולם

 

[נופר30]

אצלנו בדרך כלל אני מגיעה ראשונה

מדליקה לנו דוד ( בחורף ) ומכינה ארוחת ערב ואז יושבת לי את החצי שעה שלי בשקט ולבד כדי להירגע מהיום המטורף ואז שלומי מגיע ויש לו גם רוטין רגיל ( נשיקה ,נס קפה וחצי שעה של שקט והרגעת עצבים מיום העבודה ) ואז אחנו יושבים לנו ביחד מול הטלויזיה ורואים טלויזיה ומתכרבליםלנו או יושבים בחצר ומשוחחים על אך עבר היום שלנו או יוצאים לחברים פעם בשבוע שלומי הולך עם אבא שלו לערב שלהם ואז אני לבד ( מקווה לנצל את הימים האלה לעבודות אומנות והכנות לתינוק ) בסך הכל אנחנו עובדים כל כך קשה באמצע השבוע שאנחנו משאירים לעשות דברים אחרים בסוף השבוע אבל באמת השבוע שלומי אמר לי איילת חוץ משיחות ו... אנחנו כמעט ולא עושים דברים של שנינו לבד אז עכשוו אנחנו חושבים על אך לעשות לנו ערב של שנינו עושים משהו יחד שלא קשור בלקרוא עיתון או לשבת מול הטלויזיה

 

[rona25]

הרביצה בחורף -הדבר הכי כייפי בעולם

בדיוק בעלי הגיע הביתה לבית מצוחצח, כיור נקי מכלים וארוחת ערב מוכנה (דבר נדיר כלשעצמו) ואמר לי שנורא נורא כיף לו לחזור הביתה שאני שם... זו היתה כזו מחמאה כייפית ורומנטית (הוא לא בנאדם רומנטי בעליל) אח"כ רבצנו על הספה וראינו את הסידרה האהובה עלי בעולם "רצח מאדום לשחור" - למנויי yes בלבד... למרות שאני מודה שלעיתים נמאס לרבוץ ואני מרגישה כמו בטטה על הספה.... אז בסופ"ש אנחנו בעיקר יוצאים מהבית להתאוורר או מזמינים אלינו אנשים

 

[daldan]

אנחנו גם רובצים בד"כ

לרוב בעלי המתוק (כי הוא פשוט כזה) מגיע מהעבודה ב8:30-9:00 ובד"כ הוא מגיע מורעב כך שאנחנו מיד יושבים לאכול ארוחת ערב ומשם עוברים ישירות לספה לתחילת הרביצה שלעיתים מלווה בתה ועוגיות, כך אנחנו רובצים לנו בכיף ומתפנקים על הספה עד שאני מתחילה לשמוע את הנחירות שלו

(בסביבות 22:30). זה כיף להתכרבל על הספה רק זה מזרז את העייפות שמשתלטת בלי חשבון.

 

[אמיקה]

couch-potatos

זה הביטוי האמריקקי לעייסק הזה. מה אני אגיד לכן ? יש בזה סוג של ניוון וזה נורא מפריע לי . (זו רק דעתי האישית כן? נא לא להיפגע, ומותר גם לא להסכים איתי..) אני מגיעה בד"כ לפני שרון, יש לי משהו כמו שעה "לרדת לבגדי ב´", לסדר קצת, לשטוף כלים ולהכין ארוחת ערב. כשהוא מגיע הוא מתקבל תמיד בחיבוקים ונשיקות (חוק כזה..

) ועד שהארוחת-ערב מוכנה אנחנו מדברים במטבח על היום שהיה (השלמות משיחות הטלפון שבמהלך היום), ו...עוברים לסלון, אוכלים ורואים טלויזיה (בד"כ חדשות ואח"כ לא ממש בריכוז עילאי - תוך כדי שיחה..), מתקלחים ופורשים למיטה בשעת לילה מאוחרת. שנינו מאוחדים בדעה שזה סתם ביזבוז זמן (הטלויזיה), ושנינו משתדלים להימנע מהרוטינה הזו שהיא בעצם ברירת מחדל. אני - שממילא לא חובבת טלויזיה גדולה (די זבל מה שמראים - לא?) - בד"כ פורשת לטובת ספרים או עיתונים (והוא בד"כ מצטרף אז אנחנו מדברים במיטה), ובימים אלו אנחנו משחקים משחקי מחשב ("קווסטים"). אני מעריצה אותו על פעמיים בשבוע שהוא מקפיד לשחק טניס אחרי העבודה. חברים ואחים שלי קופצים משהו כמו פעמיים בשבוע, ובקיץ אנחנו יוצאים לחוף הים או פוקדים את המסעדה השכונתית (איטלקית ממש בייתית) ועושים מזה "ערב" שלנו על ארוחה טובה ולימוצ´לו.. מה שהכי מרגיז זה שזה פרק כ"כ קצר ביום, ואנחנו כ"כ עייפים וסחוטים שהאופציה הזו של טלויזיה מפתה. נכון שזה בסדר, בטח כשעייפים ואין חשק לכלום, אבל זה כ"כ חבל...

 

[קוש1]

אמיקה - מסכימה שזה חבל.. ../images/Emo45.gif

לכן העלתי את זה!

 

[גלגלגלגלית]

אני חושבת שזה באמת תלוי...

א) אם סתם יושבים מול הטלויזיה או כמו שאת אומרת זה רק ברקע ומנצים את זה לשיחה. ב) מתי חוזרים מהעבודה - מי שחוזר ב-5 דינו שונה ממי שחוזר ב-9 ואי אפשר לצפות מהשנ להיות פעיל בשעתיים שלוש שנותרו לו כמו מהראשון... ג) מה עושים כל היום עד שחוזרים הביתה - מי שחוזר סחוט לא יצא לטיולים ופעילויות ליליות וזה ממש בסדר. אין חוקים. העיקר לעשות מה שטוב לכם ולהשתדל לשבור את הרוטינה מידי פעם. כמו שאחי אומר לי תמיד: תשתדלו "להפתיע" את עצמכם! וזה אומר להיות אקטיבים וליזום מידי פעם משהו אחר (לא סיבוב מסביב לעולם - מספיק יציאה לכוס קפה בבית הקפה השכונתי). אנחנו באמת מקפידים מידי פעם להזמין זה את זו ל"דייט". אבל עכשיו בחורף כשקר לא תמיד מתחשק לצאת. וחוץ מזה ולסיום - בשביל זה יש סופשבוע!!!!

 

[אמיקה]

זה לא ככה.. הלוואי

כל מה שאמרת - אני חותמת. חוץ מזה ש"זה בסדר". כי זה לא. כי מבחינתנו זה לא אמור להיות ככה. לא לילד הזה פיללנו... (שוב, אנחנו. אני באמת לא רוצה לפגוע באף אחד. אנחנו). הבעיה מתחילה ונגמרת בשעות העבודה הארוכות, הרצופות והעמוסות לעייפה של שנינו. אף אחד מאיתנו לא חוזר ב-17:00. ממש לא. רחוק מזה. אין לי איזה פתרון קסם לעניין הזה, אבל עובדים על זה... נשאלת השאלה האם אני טועה - אולי אני סתם שוגה בחלומות ואלו החיים, וזה דווקא כן בסדר. אולי.

 

[daldan]

בדיוק אמיקה - נגעת בשורש הבעיה

שעות העבודה המטורפות הן שמגבילות את היכולת לעשות משהו אחר מלבד הרביצה, קודם כל בגלל השעה המאוחרת שכבר לא נותר הרבה זמן להספיק משהו, ודבר נוסף שכשעובדים עד מאוחר בעבודה אינטנסיבית אז מגיעים הביתה ים ראש מנופח וכל מה שבא לעשות זה לרבוץ, המקסימום שאני מצליחה לעשות אם אני חוזרת בשעה נורמלית (18:00) זה ללכת לחדר כושר, הלוואי ובעלי היה יכול להגיע בשעות יותר נורמליות..

 

[אתי@]

מאוד מסכימה איתך ../images/Emo45.gif

 

[אוסנת123]

עובדים כל כך קשה כל היום ש....

כשסוף סוף מגיעים הביתה אוכלים ארוחת ערב ורובצים מול הטלוויזיה. עכשיו כשקר אז אני בכלל לא רוצה להוציא את האף מהבית מהרגע שנכנסתי. ואז גם הגינה נפגעת... אני כבר לא מטפלת בצמחים כמו פעם - הבטחתי לעצמי היום לצאת ולראות שהכל בסדר כי יש גבול!!! יש גבול לכמה שאפשר לסמוך על המחשבון השקייה. אתמול למשל הייתי מאוד פרודוקטיבית - יקירי חזר הביתה מהעבודה רק ב- 22:30 אז הלכתי ברגל עם חברה, חזרתי, הכנתי ארוחת ערב לשנינו שחיכתה לה בינתיים והכנתי לי קלסר מתכונים מסודר מכל ערימות המתכונים שהיו מפוזרים במגירות במטבח.... הקלסר מכיל גם הרבה מתכונים שלכן!!! וחוץ מזה - כל מיני חוברות מתכונים ששולחים באימייל מדי פעם ומתכונים שלקחתי מכל מיני ארוחות אירוח... יצא מקסים!

 

[קוש1]

איזה כיף לקרוא מה שכתבתן../images/Emo39.gif

ולדעת שאנחנו לא היחידים שרובצים בלי "להשקיע" ממש בזוגיות..אבל אתן צודקות במאה האחוז - זוהי השלווה והבטחון שבזוגיות! ובאמת סופי שבוע יותר פרודקטיביים.

 

[אוסנת123]

למה לא משקיעים?

גם לרבוץ ולהיות ביחד זה בעצם להשקיע בזוגיות - הרי עושים את זה ביחד. אצלנו זה ממש זמן איכות... ולאור העובדה שסופי השבוע אצלנו הפכו להיות שעבוד (לבית) שהוא בפירוש בור בלי תחתית של עבודה (וכסף!!!) אז שעות הרביצה הן באמת שעות הבילוי של השבוע!!!

 

[גלגלגלגלית]

אחרי יום עבודה ארוך זה הכי כיף!

זה גם מה שאנחנו עושים: חוזרים הביתה, אוכלים ארוחת ערב יחד, ואז או שיושבים לראות טלויזיה או סרט בדי וי די, או מזמינים חברים, או הולכים לחברים, או יוצאים לקניות, או שאיש איש לעיסוקיו (לא חייבים להיות יחד כל ערב כל הערב!) למשל לימודים או תחביבים... מידי פעם אנחנו משתדלים גם לצאת לתיאטרון או משהו כזה... אבל זה פשוט יקר... מה כבר אפשר לעשות?? ולמה? כל היום אנחנו עובדים ומתרוצצים - הערב זה הזמן להירגע - ועם מי אם לא עם בן הזוג?!?! אני בעד!