בוקר נהדר לכולם

בוקר נהדר לכולם../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif

סתם נחמד לי כרגע והחלטתי לכתוב. אז שלגיה - את יודעת מה ....אהבתי. אהבתי לראות שלמרות ה"קשיחות" בכאילו שאת מפגינה גם לך (כמו לכולנו)יש את החולשות והפחדים והמעידות הקלות. ואת יודעת מה????????????זה מעודד אותי לדבר על הקושיים שלי. בדרך כלל (לפעמים אני לא כותבת בגלל שאני עייפה מדי או קר לי) אני פשוט נעלמת ולא עונה לאף אחד כי אנילא מרגישה יכולת או שיש לי זכות ליעץ למישהו אחר כאשר אני לא מצליחה ליישם את כל מה שאני יודעת שצריך לעשות. ואני יודעת שיש את זה לכל אחד - אבל אני מאלו שקשה להם להודות שקשה להם. אז כרגע - וזה קורה במשך שבוע וחצי כל חודש - אני ממש בבולמוס. אני מנסה למתן אותו ומקווה שאוטוטוטו הוא עובר. וזה ממש קשה לספר אחרי שאני נואמת לכולם כמה אני מצליחה לאכול מעט וכו... שבעצם אני לא מצליחה לעשות את מה שאני מטיפה לו. טוב אני מרגישה שאני ממש מתברברת במילים אז אני עולה לי להכניס לתנור מוצרים שבעוד יומיים יהיו מוכנים ואלי אצליח למכור כמה ולהרויח משהו. ביי אורית
 

שלגיה**

New member
אורית יקירתי

קודם כל מותר לנו לנאום לכל אחד מבלי להסתכל על עצמנו...הרי אני לפעמים מקבלת כח מהנאומים שלי מההטפות שאני עושה לאחרים. נכון שאנחנו לא מושלמים וכולנו בני אדם (
) שעושים טעויות או שלוקים בחולשות,במקרה זה ...האוכל. הכתיבה כאן בפורום עוזרת לי להתמודד ול"קרוא בשם" לחולשות שלי,לתת להן תוקף ובכך להכיר בהן ולהתמודד איתן באופן מודע. היום בניגוד לעבר אני מסוגלת לזהות טרום-בולמוס,לנתח את מה שקורה ואת התחושות שלי ובכך למנוע אותו או להפחית את עצמתו. "ההתברברות במילים" כמו שכינית את זה היא חיובית בעיני משתי סיבות;אחת ההוצאה של דברייך לעולם וההזדהות של אחרים עם מה שאת כותבת והשנייה התוצאה של אמירת הדברים הן לך והן לאחרים שכותבים גם הם על חולשותיהם/מעשיהם. כולנו כאן באותה סירה...(ספינה...) נכון שהיא מתנדנדת לפעמים,פעם לכאן ופעם לשם אבל הכיוון והיעד שלה מאד ברורים וכולנו נגיע לשם ביחד. בהצלחה עם הכלים,אני אשמח לראות את עבודותייך בהזדמנות .. יום טוב שלגיה
 

RomiVais

New member
צהריים טובים אורית יקרה!! ../images/Emo13.gif

לכולנו יש חולשות, פחדים ומעידות (קטנות ולפעמים גדולות). הרי כולנו בני אדם ואנושיים לגמרי
. אומרים שקל להגיד וקשה לעשות, זה חוק טבע יקירתי. הכי קל להציע לאחרים מה כדאי להם לעשות, הכי קשה ליישם על עצמנו את הדברים האלה. יש משפט בספרדית שאומר (בתירגום כמובן
) : תעשה מה שאני אומר, ולא מה שאני עושה.
אל תרגישי רע, כי לכולנו קשה לפעמים, ובשביל זה אנחנו כאן, כדי לספר על הקשיים בפעם האחת, וכדי לעזור לאחרים עם הקשיים שלהם בפעמים אחרות. לא נאהב אותך פחות בגלל שתגידי שקשה, וזו הגדולה של חברים מהסוג הזה. אוהבים ומעריכים אותך בגלל מה שאת ואיך שאת ושום דבר לא ישנה את זה!!! אני בטוחה שהבולמוס העכשווי יעבור אוטוטו, העיקר שאת מנסה. אולי בפעם הזאת תצליחי מעט, אבל בפעם הבאה תצליחי יותר וכן הלאה!!! תאמיני בעצמך - את תעשי את זה - ו-ב-ג-ד-ו-ל!!! אולי נראה את העבודות שלך בהזדמנות? זה יהיה ממש נחמד!!! מאחלת לך המון בהצלחה ושיהיה לך יום נפלא ביותר עם המון חיוכים רומי
 
רומי ושלגיה המון ../images/Emo51.gif

על העידוד והמילים הטובות. אני יודעת שיקבלו אותי עם המון חיבוקים ועזרה........... אני יודעת שהפורום כאן על מנת לעשות לכולנו רק טוב......... אני יודעת שלכולם קורות הנפילות והשבירות.............. אני יודעת שאם רוצים יוצאים מזה (מהנפילות והשבירות)....... ואני יודעת שזו ממש לא בושה להודות בקושיים.......... (איך ה"מנטרה"????????????????????? אבל לי עצמי קשה להודות בפני העולם שאני לא 100% . ולגבי לראות את העבודות????????? הי .....כולם מוזמנים להגיע לאלי-סיני. (מי שמפחד להגיע בסוף השבוע הקרוב - בעקבות היסטרית האסטרולוגית שהבטיחה מתי שהו בסוף השבוע הזה פיגוע יותר גדול מהקודם........ מוזמן בפעם אחרת מתי שרק רוצים...... אז שנהיה חזקים ושנדע לקבל את העזרה מהאחרים אורית
 

gal33

New member
אורית, אהלן, אין לי הרבה מה להוסיף

על הנאמר, למעט את זה שמוטב לצאת מהארון מאשר לחיות בתוכו עם כל השלדים שלו, כי בחושך הכל נראה נורא יותר משהוא במציאות. והנמשל: נתינת פומביות בפני עצמך (ואחרים) לדברים, מכניסה אותם לפרופורציות ומאפשרת להתמודד איתם. מורידה אותם מרמת הדמוניות לרמה יומיומית. בהצלחה לכולנו, גל
 
היי אורית../images/Emo24.gif

ביום שתקבלי שאי אפשר להיות 100%, שבעצם אנחנו לא מלאכים אלא בני אדם. תוריד אבן מעל לבך ותעלה אותך על דרך חדשה. יש לנו את הנטייה לביקורת עצמית. מה לא עשינו כראוי, כמה שאנו לא מושלמים. שמביאים לתסכול והאשמה עצמית. לחוסר יכולת לזרום ולהתקדם. אורית, כל אחד יכול (וצריך) למצוא בתוכו את האהבה העצמית, הערכה וקבלה עצמית. כי כאשר יש לנו הערכה עצמית גבוהה אנו מקבלים את עצמנו ללא תנאים, אנו מקבלים את עצמנו כפי שאנו. סולחים לעצמנו גם אם לא עשינו את הדבר הנכון. הכל יהיה וייראה לך קל ואחרת כשתעבדי על זה. נכון, זה לא יקרה ביום או יומיים. אבל ההצפה של הדברים והמודעות להם, עם ההכרה שכדאי לשנות - תעשה לך תפנית. (לא סתם קראתי לפורום שלי (של כל חבריי) בהתחלה: "מסע בגילוי עצמי" (איך שמים אייקון של קריצה כאן ????!!!! לא הולך לי. לא הולך). כי הקטע הוא, שהגענו לאן שהגענו בגלל תפיסה וחשיבה לא נכונים שהשליכו על התנהגות לקויה. משנים את הבסיס ומגיעים למקום הנכון. (אורח חיים אינה מילת פלא. צריך רק להשקיע כדי להגיע אליה וזה חשוב. יותר מכדאי). בהצלחה אורית!!!!!!!!!!!!!! שלך, דליה.
 
אני מה זה מקווה שהפעם זה יצליח

זו הפעם הרביעית שאני מנסה לכתב......................... דליה, (חיבוק גדול על התמיכה) זה לא שיש לי איזו שהי בעיה לקבל את עצמי על כל דברי הנהדרים ועל כל חולשותי............. מה שקשה זה להודות באותם דברים (הטובים והפחות טובים) בפני אחרים. כן, זו לא בושה..... אבל בבפנוכו שלי קיימת עדיין אותה אחת ש"היתה צריכה תמיד להיות פרפקט כלפי ומול החברה - אחרת איך יקבלו ילדה שמנה/נערה שמנה/בחורה שמנה כאחת מכל הרזים והחתיכים האלו????????" טוב, אני יודעת שזה לא ככה...... אני גם מחנכת את בני ששמן זה עובדה וניתן לשנות את זה אם רוצים, או להתעלם מהערות החברה שלא מכירה באדם עצמו אלא רק בצורתו. מי שמתייחס רק לדברים החיצוניים - לא מגיע לו שנתייחס אליו כאדם חושב, רציני וחכם. בכל מקרה, אני מקווה שבהמשך אצליח להפנים שמותר גם להודות בגלוי מול אחרים שלא תמיד הולך, שנשברים, שקשה.......ולא לשמור את זה בפנים. יום טוב ושוב בתקווה שזה יגיע לאן שצריך אורית
 
אורית יקרה../images/Emo9.gif

אני חושבת שכבר עשית יותר מצעד אחד בזה שאת ערה לזה ואת מנסה לעבוד על כך. צעד חשוב. התחלה חשובה!!! (מכירה את אלה שהולכים בכחש?? זאת בעייה!). ה´ ברא את כולנו כאנשים שונים ומיוחדים. וצריך להציף להכיר ולהעריך את היופי הפנימי הזה/שלך. ככל שתהיי מחוברת יותר ויותר לעצמך ולהכרה הזאת - ותתני לזה לחלחל פנימה - זאת ה-דרך לשנות ולקעקע את כל הקודים החברתיים, את כל התפיסה שהשתבשה לנו אודות עצמנו: שרק אם עמדנו בתנאים של הורינו הם היו מוכנים להעניק לנו אהבה, שדעתם של אחרים חשובה, לרצות את הסביבה, ללמוד לעמוד במוסכמות חברתיות כדי שנהיה ראויים להיות נאהבים, הפכנו את עצמנו למקובעים למסגרות שמקשות עלינו להוציא מתוכנו יצירתיות, לפרוץ גבולות, להיות שונים, משום שאנחנו עסוקים במה יגידו או מה יחשבו עלינו. נשמע גרוע נכון אורית?????? והאמונות האלה מלוות אותנו ומשפיעות עלינו בעוצמה. וכל כך מיותר וחבל!!! את יודעת אורית, מבחינות רבות נפשנו היא כמחשב ואמונתנו כמו תוכנה שמפעילה אותה. תרשי לעצמך אורית שלי, להעריך את היופי שבך, הנשמה, האיכפתיות, הטוב לב, תסתכלי איזו נתינה נפלאה יש לך לאחרים, מה שאת מקרינה ומשדרת. אוהבים אותך אורית. זו האמת שצריך ללכת איתה. למלא אותך, להסכים איתה!!! (בשום אופן לא משהו אחר). אפילו אם תצטרכי להילחם בזה!!!!! פגשתי בחיי אנשים אורית, שבמבט ראשון לא הרשימו בכלל. (לא מבחינת משקל. חסרות סיבות שאנחנו ממעיטים בערך של אדם שאנחנו פוגשים???). וכשהם התחילו לדבר ולספר, הם כבשו אותי במי ומה שהם. כי זה הדבר האמיתי שמושך ומחבר ועושה בסופו של דבר באמת באמת את הקשרים שלנו עם העולם והסביבה. (ורק תרשי לראות ולהתחיל להטמיע את התחושה ההבנה הזאת). ואז את תתחילי לעלות על דרך חדשה!!!!!!!!! ואני???? אהיה מאושרת מאושרת בשבילך אורית. התגעגעתי אלייך נורא נורא נורא. שתדעי. דליה.
 

SARA120

New member
היי אורית../images/Emo20.gifשלום שלגיה../images/Emo39.gif

הזדהתי עם הנאמר,למרות שלא היה מכוון אלי... אני מחכה לניפוח (בעוד 3 שבועות בגלל אילוצי סוף שנה ופתיחת שנה חדשה, מה לעשות אני עוסקת במיספרים-לא מה שאתם חושבים..)אולי משם תבוא הישועה! אורית,אם מוציאים מתנור אחרי יומיים זה יכול להיות רק פרה שלמה שנאפית באיטיות,או קרמיקה..אני מהמרת על אפשרות ב´. אז גם אני "מקרמת" להנאתי .אם את מכירה את לידיה,אז זהו ספור עצוב.. ביי.. שרה
 

SARA120

New member
רציתי להוסיף שלום לכולם אבל נזכרתי

מאוחר מידי...אז שלום לכולם!
 

באיה

New member
באיזה תאריך את עושה את הניפוח../images/Emo35.gif

ואיפה? גם לי יש תור ב 16/1 בוולפסון לניפוח שני.
 

SARA120

New member
באיה שלום../images/Emo66.gif

אם התכוונת אלי אז אני עושה הצרת הטבעת ב-16/1 באיכילוב.ביי שרה
 
הי שרה..........

כן, הכוונה לקרמיקה ולא לפרה שצריכה להשאר ברפת... וחוץ מזה אין בפורום משהו שהוא רק למישהו אחד. את זה עושים בתיבת המסרים או בטלפון או בE-MAIL. אז......לא יקרה כלום אם הניפוח יהיה בעוד כמה שבועות. לא בוער כלום. כבר מזמן נאמר גם כאן וגם במקומות אחרים............... ככל שהתהליך יותר איטי - הוא כנראה יופנם יותר וישאר לאורך יותר זמן ואולי אפילו לתמיד. וחוץ מזה - כל החיים הייתי (אני לפחות) שמנה - מה פתאום בחצי שנה אני רוצה להיות רזה ולהשאר גם שפוייה??????????? בכל אופן בהצלחה ו....שכחתי להוסיף שהוצאתי הבוקר מוצרים מהתנור ויצאו משהו.
 

gal33

New member
אורית, נהניתי לקרוא את כל הודעותייך

בימים האחרונים. האח, הידד על רוח הלחימה המחודשת. שיצליח לנו, לכולנו! אמן!! גל
 
למעלה