(אבל זה כבר דיון אחר) לי יצא להיתקל בקילקני ב"או'קונל" בירושלים - במבצע עם צ'ייסר של בושמילס זה בהחלט נחמד. אגב, דווקא באירלנד לא תתקלי כנראה בקילקני אלא ב- Smithwick's, שהיא הגרסא המקורית והטובה יותר לטעמי, וקילקני היא גרסת היצוא שלה.
לא ביותר מדי מקומות, אבל יש. אומרים שדווקא בעיר קילקני לא ניתן להשיג את הבירה קילקני בכלל. אגב, באמת מתברר שקילקני היא מעין "דגם ייצוא" של סמית'יקס (מה שלא ידעתי). היא יותר חזקה ועם ראש יותר creamy (כמו של גינס)
היה לי מוזר בהתחלה, היתה לי מרה כזו...אני חושבת שגם שתיתי את הסמיתוויקס שהיא עדינה יותר? ולמה אין פאבים איריים בארץ? ברור שזה לא כמו באירלנד אבל העיצוב והבירות ולפעמים גם האוכל מנסה לחקות במשהו את הפאב האירי. אני באופן אישי אוהבת את המולי בלומס בירקון. מה שמענין זה זה שכל פאב אירי בארץ נראה שונה מהשני ובעל אופי קצת אחר.
אני מאד אהבתי את הסמית'יקס, וקילקני שתיתי רק בארץ (לא ידעתי שהיא ישנה באירלנד), ודווקא היא הרגישה לי הרבה יותר חלשה. הטענה שלי (ולמען הגילוי הנאות אני אומר שמעודי לא הייתי במולי בלומ'ס) שמה שעושה פאב אירי זה לא לשם ריהוט מעץ ופרסומות של גינס ולהגיש שתי בירות איריות, אלא הרבה מאפיינים אחרים, כמו זה שהוא מבוסס על אוכלוסיה של אנשים שמכירים אחד את השני ומגיעים מטווח גילאים מאד רחב. וכמובן, המוסיקה.