בוקר קר

ענן כבד

New member
בוקר קר

לדנה ואלי .אתכם המבינים כול מילה משתפת .
הימים קרים -קר בגוף קר בחוץ והלב קפוא ועצוב יותר .
רעמים רועמים מתמזגים עם הצעקה התמידית שבלב
יש ימים שהיא נחלשת ,יש ימים של שתיקה , בימי החורף הצעקה התמידית זועקת .
הסתגרות בבית ,חלנות ,דלתות שהקור לא יחדור .לא אצלי הוא חודר ודוקר .
דוחים קניות ,יוצאים פחות .
בין החדרים מסתובבים יותר, את נוכוחתם ,נוכחות החדרים מרגישים כול פינה
מכירים , מסדרים , מביטים .
בין אותן פינות בחלל החדרים ,חסרון הנוכחות של בני כול כך חסרה כול כך חסרה .
יש ואני מדברת אליו ,יש ואני מחבקת אותו ,ובימים אלו הדמעות משתלבות עם דמעות הגשם .
דמעות שלא מפסיקות .
בני היה אמור להיות בן 27 ב21 לחודש .
חודש שהפך משמחה לנורא מכול .. בוכה .
 

דנה אז

New member


ימי השמחה הפכו לעצב.
העצב והגעגוע שהפכו מנת חלקנו.
יום יום הכאב והחוסר מלווים אותנו,
ועדיין יש ימים כואבים יותר...
איך שהוא חולפים ועוברים גם אותם.
בימי החורף והקור הקור מבחוץ והקור מבפנים מתערבבים.
בימי יום ההולדת הריקנות עוטפת...
שולחת לך חיבוק לחזק אותך, להיות שם איתך
 
למעלה