בוקר קשה

[עוזרי4]

בוקר קשה

עינת שלום נעזרתי בך פעמים רבות והגעתי לתוצאות מדהימות - אז קודם כל תודה אני פונה אלייך שוב לגבי בני שכבר בן שנה ושמונה חודשים, יש לו בעיה להתעורר בבוקר- אנחנו יוצאים מהבית בשבע כך שבשעה שש וחצי הוא כבר צריך להתעורר, בימי שבת לדוגמא כשהוא מתעורר בעצמו אז הכל בסדר אבל אם אני צריכה להעיר אותו אז הסרט מתחיל והסוף אף פעם לא ידוע , הוא לא מוכן לצאת מהמיטה, זה מלווה בהמון צעקות ובכי, הוא בועט ומבקש להמשיך לישון. אני חייבת לציין שבמהלך היום הוא מקסים, מחונך ובוגר לגילו, אבל אני לא מצליחה להביא אותו להתעוררות נעימה ולבוקר שקט ונעים. אני מנסה לחשוב אולי הוא לא רוצה ללכת לגן, אבל הוא לא מזכיר את זה וכשמגיעים לגן הוא נכנס בשימחה רבה בין היתר אנחנו כבר כמעט חצי שנה בתהליך גמילה הפיפי בסדר גמור אבל עם הקקי יש בעיה פניתי אלייך בנושא והמלצת להניח לו ולתת לו להבין לבד שצריך ללכת לאסלה ולא לפתות אותו בהפתעות וזה גם לא עזר, אני לא כועסת עליו כשהוא עושה בחיתול בלילה או ישר כשהוא קם אבל מאוד הייתי רוצה עצה נוספת כדי להגיע אליו בנושא זה. תודה ולילה טוב

 

[עינת גבע]

שינה וגמילה

שלום רב לך, אני מודה לך על המשוב. ומתרגשת מההצלחה שלך להוביל תהליכים בבית שהניבו תוצאות. כל הכבוד וישר כוח!!! בנך רך בימים, פעוט בן שנה ושמונה חודשים. פעוטות זקוקים לשינה. שינה טובה חיונית לגדילה, צמיחה והתפתחות. אני מציעה לבדוק את סדר יומו. מתי הוא נרדם ומתי הוא מתעורר משנת הצהריים . יכול להיות ששנת צהריים והתעוררות ממנה בשעה מוקדמת יותר יאפשרו לו ללכת לישון מוקדם יותר בשנת הלילה. כך הוא יוכל למלא את שעות השינה הדרושות לו עד שש וחצי בבוקר- שעת היקיצה הנדרשת. בנוגע לצרכים, נראה לי שהתחלתם את תהליך הגמילה מוקדם מידי. אני מנחשת שזהו בנך הבכור. הלא כן? פעמים רבות אנו ההורים מנסים להאיץ תהליכי התפתחות טרם זמנם. ניסיונות אלה מובנים. יחד עם זאת אינם מותאמים ליכולת הילד בשלב זה. וחבל! הם מייצרים ציפיות גבוהות מידי המניבים מתח ולחץ נפשיים. הפעוט רוצה למצוא חן ולהצליח אלא שאינו בשל לכך. נסי לשער את ההרגשה שלו? הרגשת כישלון, הרגשה שאינו מצליח לעמוד בדרישות/בסטנדרטים. תחושות אלה מסבות לפעוט תחושת תסכול ואכזבה מעצמו(מאחר שהוא מאכזב את הוריו האהובים). אין זה הוגן כלל ועיקר להעמיד אותו ל"מבחן" זה בשלב זה. ילד שחווה רצף חוויות של כשלון עלול לפתח תחושת ערך עצמי ירודה, לאבד את הביטחון בעצמו. ושוב חבל! הילד זקוק להתנסויות ואתגרים המותאמים לגילו שיסבו לו הצלחה! אלה יהיו הבסיס/השורשים מהם ימשיך את צמיחתו. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[עוזרי4]

שינה וגמילה

עינת שלום יישנה טעות אחת קטנה באינפורמציה שכתבתי במכתב הקודם - הטעות שלי שכתבתי שבני בן שנה ושמונה חודשים והוא בן שנתיים ושמונה חודשים האם הטעות שלי משנה את התייחסותך לשאלתי???????? ( בנוגע לגמילה מהקקי ) העניין הוא שעם הפיפי הכל הולך חלק איך גומלים אותו מהפיפי בלילה? בנוגע לשינה כבר ביקשתי מהגננת שלא תיתן לו להפליג בשינה לטווח ארוך מה שקרה זה שיש ימים שהוא בכלל לא ישן כי מאוד קשה לו להרדם ועד שהוא נרדם כבר צריך לקום גם במקרים שהוא עייף מאוד יש לו בעיה להרדם בלילה לוקח לו המון זמן - כל הטקס מבוצע - אמבטיה וארוחת ערב ואוירת שינה הוא עדיין אוכל ושותה לפני השינה אך לא לוקח מוצץ וכל זה מביא אותו להרדם בשעה מאוחרת שמשפיעה גם על הבוקר תודה ולילה טוב

 

[עינת גבע]

בעיקר לסמוך עליו

שלום רב שובך, אקדים ואסביר: ילדים רוצים לגדול, לצמוח ולהתפתח. הם שואפים להיות כמונו הוריהם: גדולים, יודעים, עושים צרכים בשירותים. בנוסף, הם משתפים פעולה עם סדר יום קבוע כאשר הם מבינים שהשגרה עובדת לטובתם. למשל, ילד הולך לישון בערב בשעה המיועדת, גדל במהלך הלילה, צובר כוחות ונהנה מיום חיוני ושקט. ילדים לא ישתפו פעולה כאשר הם מרוויחים משהו. הם יעדיפו את ה"משהו" על פני הנ"ל. למשל, ילד שמגלה שסירוב שלו ללכת לישון מוליד תגובות כמו: "עוד סיפור", ניסיונות, שכנוע , כעס וכיו"ב מבין שהוא עלה על "מכרה זהב" הוא מצא דרך לזכות בתשומת לב רבה. אז למה לחדול? לכן, יש לברר אתכם איך בדיוק מתנהל טקס ההשכבה ומה מפעיל אצלו את מתג ההפעלה. בינתיים, אני מציעה להמשיך לנהל את הטקס הקבוע שלכם. כאשר הטקס מסתיים מגיעה שעת כיבוי האורות ברכת הלילה טוב. וזהו! מכאן ואילך אינכם יכולים לקבוע מה הוא יעשה אך אתם רשאים להחליט מה אתם תעשו. למשל, להפסיק להיענות לבקשות(כמו, אני רוצה פיפי, אני רוצה מים...) להתעסק בעניינים שלכם, להיות רגועים ונחושים לא לנהל איתו משאים ומתנים, להיות עניינים ולשמור על אדיבות בלתי מדוברת. ולעניין הצרכים, תשובתי הקודמת תקפה. יש אפשרות שהילד עדיין אינו בשל פיזיולוגית. קצב ההבשלה שונה מיילד לילד. עד גיל 5 רוב הילדים נגמלים אם אין בעיה פיזית ואם הם לא עלו על "מכרה זהב" כנ"ל. לכן, חשוב מאוד להעביר אליו את האחריות במלואה, לא להזכיר לו, לא לקחת אותו לשירותים באמצע הלילה ולא כל פעולה שמשאירה את האחריות בידי ההורים. עליכם לסמוך עליו, לעודד אותו במהלך היום על יכולות מגוונות שלו. ילד שחווה עצמו כיכול מכליל את היכולת גם לתחומים אחרים.("אני יכול גם לשלוט על צרכיי, גם להתאפק) מה זה דורש מכם? אורך רוח, לעודד, לקבל את קצב ההתפתחות שלו בלי בקורת ובעיקר להחליט שאתם סומכים עליו. בהצלחה, להשתמע, עינת גבע מכון אדלר.