בוקר רע

[כה ציפיתי ליום]

בוקר רע

מצטערת מיטל שאני פותחת שרשור חדש, אבל ככה מרגיש לי לעשות. קמתי לבוקר נוראי, אם אתמול הייתי בסדר, התמודדתי, הייתי אופטימית... עכשיו הכל מרגיש סתם מגעיל. אני ידועת מה הוא מרגיש אליי, אני ידועת מה אני בשבילו, אבל הוא טוען שהוא שלם עם ההחלטה, זה נתן לי סטירה בפנים. כואב לי הלב, אפילו שזה היה כל כך קצר. למה אנשים חושבים שזה קורה כל יום? זה דבר נדיר, זו הרגשה נדירה, למה חושבים שזה קורה כל כך מהר שוב? שמוצאים את האדם הזה שכל כך עושה לך טוב... קשה לי, באמת. שהוא לא מתחרט ומתגעגע, טוב- בטוח הוא מתגעגע..אבל אני מתה לדבר איתו ולשמוע אותו. אני לא יכולה לעשות כלום, יש לי כל כך הרבה לעשות ואני לא מסוגלת, אני רוצה לבכות אבל אני עוצרת את עצמי, הרי שום דבר ואף אחד לא שווה את זה, גם נמאס לי להיות במצב הזה אז אני ממשיכה וממשיכה כאילו כרגיל. אבל שוב התאכזבתי, חזרתי מחיי חופש וכיף לחיים הרגילים, לצרות של הבית.. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף זה מה שיש לי לומר.

 

[דל פיירו התותח]

הממ ..

לא יודע מה לאמר... אבל לפחות יש לך את העצמאות היום... אז תצאי קצת.. תשתי לך ותשכחי ממנו... עד כמה שאפשר.. הא ותחייכי קצת.. זה לא שנפרדת מבעלך זה 20 שנה ואבא של הילדים שלך..

 

[כה ציפיתי ליום]

אתה כל כך צודק

זה מה שעובר על אמא שלי כרגע.... די מגמד את כל מה שקורה לי באמת. בכל מקרה, באמת תודה, כמו שאמרתי, אוהבת את התגובות שלך. אני אשתדל לצאת ולבלות. *חיבוק*

 

[מיטללל]

סלחתי

מצטערת שלא הגבתי בשרשור הקודם, האמת שקראתי אותו, התעצבתי, ולא מצאתי מילים להגיב. קודם כל, תמיד אחרי פרידה, יש ימים של: "יהיה בסדר" ושל: "דיכאון עמוק", ימים של: "לא רוצה? לא צריך" וימים של: "מה אני אעשה בלעדיו?"... גם לבכות מותר, אפילו רצוי. כדאי שזה לא יאגר ויאגר ויאכול אותך מבפנים... אני לא קונה את ההסבר של: "לא בשל לקשר". אני מבינה שאת במצב נורא, אבל אסור לך ליצור איתו קשר. (את צריכה לדבר על זה? דברי עם חברים שלך. דברי איתי). הוא לא זה שצריך לרחם עליך. ורחמים אגב רק מרחיקים. אחרי שתנתקי את הקשר לחלוטין, אם באמת הוא אוהב אותך, הנתק הזה יגרום לו להבין מה חשוב באמת וליצור קשר. אם לא ? עם כמה שזה כואב אין מה לעשות. תרגישי טוב

ותצאי הלילה. את חייבת! מיטל

 

[כה ציפיתי ליום]

אוח איזה מותק

ששמת לי את הקישור הזה. זה כל כך נכון, כל כך אסור להתעכב, אולי כמה ימים אבל באמת שחייבים להמשיך. אני לא חושבת שאם הוא יודע מה אני מרגישה ושאני לא מעוניינת בפרידה הזו זה מרחיק, ואם כן זה בעייה שלו, זכותי להרגיש ולהיות אמיתית, הייתי כל הקשר אז למה לא עכשיו? אם זה לא טוב לו בעיות שלו. ברור ברור ברור שאני לא אצלצל אליו בוכה כמו שעשיתי פעם- זה דבר שאני לא אחזור עליו אף פעם, לשכנע מישהו להיות איתי...הרי יש מליון שהיו רוצים, אני לא צריכה להתחנן בפני אף אחד. הוא יודע מעולה מי אני ומה אני בשבילו ומה הוא מרגיש אליי, אם זה צריך להיות הוא יחזור. שיקווה שאני לא אהייה תפוסה עד אז. איזה אופטימית אני נשמעת....חבל שזה לא כל הזמן ככה, זה ככה לרוב. תודה מיטלי ואני אצא היום.אני חושבת

 

[Cobe Anan]

אני מבין אותך..

יש משהו נוראי במשפט ``אנחנו צריכים להיפרד`` כשהכוונה היא בעצם ``אני צריך להיפרד``. זה אומר דבר אחד: מישהו בקשר הזה הולך לעזוב את האחיזה, ומישהו אחר פשוט נשאר המום וכואב. זאת בעיה קשה, שהחלק הכי קשה בה הוא בעצם שבדרך כלל זה לא קורה כשנמאס או כשרע ביחד, אלא פשוט כשמישהו מגיע למצב בו הוא נקרע בין הצרכים האישיים שלו לבין הקשר- והפרידה הזאת באה דווקא באמצע האהבה הגדולה.. אין כואב מזה, במיוחד בגלל שבעוד שנה הוא יכול לראות שהבעיה האישית נפתרה, אבל הוא כבר לא יזכה להיות איתך. ואת- את עדיין חצי חולמת, עוד לא התעוררת לגמרי, ולא לגמרי קולטת שזהו, אתם כבר לא. זה לא היה צפוי מראש, זה לא משהו שאמרת או עשית, זה פשוט הוא. ואין לי דרך לנחם אותך חוץ מאשר לחזק את ידייך ולומר לך שאני מאמין שיום יבוא וגם את תמצאי את האחד שיישאר איתך לתמיד.. תהיי חזקה!

 

[d e m o sthenes]

תני לו קצת זמן לנוח ולחשב על זה.

הוא עוד עלול לחזור על ארבע, אם לא תמשיכי הלאה. תצאי,תבלי תגלי דברים חדשים.

 

[כה ציפיתי ליום]

תודה לכולם

ולך-d e m o sthenes אהבתי את התגובה במיוחד קצרה ולעניין וכל כך קולעת, זה הדבר הכי נכון לומר- ואני צריכה להתרכז בלהמשיך. אם אני באמת הדבר האמיתי וזה באמת צריך להיות זה יהייה. לא כל הזמן קל לי ולא כל הזמן אני חזקה, אבל החיים ממשיכים.

 

[d e m o sthenes]

כל מה שקורה קורה לטובה ואני

נוכחתי לדעת את זה כבר בכמה מקרים שאותה רגע רציתי לירות בעצמי אבל לדוגמא עכשיו במבט לאחור אני כך כך שמח שמה שקרה קרה. תזרמי, צאי תבלי היום.

 

[מלאכי עליון]

בובה../images/Emo24.gif

אל תעשי את אותה טעות שעשיתי תמיד וזה לבכות על בחורים שלא שווים דמעה, והיו חלק קטן בחייך- מי שגורם לך לבכות- אינו שווה את דמעותייך, ומי ששווה- לא יגרום לך לבכות.זה משפט שמנחה אותי בחודש האחרון ומחזיק אותי מעל המים. אל תשכחי שאני פה בשבילך

 

[כה ציפיתי ליום]

יווו איזה מותק את

כל כך מעצבנת אותי הפרידה הזו, אני רגילה שנפרדים כשלא רוצים אותי יותר, לא כשמתים עליי וחושבים שאני מושלמת. אז איך אפשר? אני צריכה כל הזמן להזכיר לעצמי שזה לא כי הוא לא רוצה, להיפך, אף אחת אחרת לא מעניינת אותו, אבל אני נוטה לשכוח את זה ולהרגיש את הדחייה ואת הפספסוס, וכמה כיף יכול היה להיות לי הבוקר להתעורר לצידו וזה לא קרה ולא ייקרה אלא אם כן הוא יבין כמה הוא מתגעגע. אוף אוף אוף אוף אוךף אוף אוף אוף

 

[מלאכי עליון]

וגם אם זה לא יקרה...

לא נורא, ההפסד כולו שלו- תשנני זאת לעצמך.

 

[כה ציפיתי ליום]

זה העניין

שהוא יודע שההפסד כולו שלו אני נוטה לשכוח את זה

 

[d e m o sthenes]

אז? יצאת אתמול? פגשת חתיכים?

כדי לך מאוד שהתשובות שלך לשאלות שלי יהיו חיוביות.

 

[כה ציפיתי ליום]

אמממממ

האמת- עמדתי לצאתת- כננתי, היו כמה אפשרויות מאוד מפתות.... קודם חברה שלי באה אליי, היה ממש נחמד, כל כך התעייפונו, שקלטתי בעשר שאין מצב- אני לא אחזיק את עצמי באף מסיבה אז לא הלכתי (אני ממש מספרת בפחד...) ביום שישי אני אצא. חייבת להרגיש את ההרגשה הזו שמסתכלים עליי ומתחילים איתי, סתם - לא בשביל שום דבר מעבר אני חייבת לספר, שבאמת, אני מרגישה די ברת מזל. שיש לי את החברות והחברים שאיכפת להם ממני ודואגים ויש עם מי לדבר, כשנפרדתי מהאקס הראשון הייתי די לבד, בהרגשה לפחות. ואין...באמת תודה לאל, שיש בצעות והזמנות, ואנשים טובים, ועיצות טובות. עדיין קשה ומעצבן, אבל החיים נמשכים.

 

[TheWhiteTigris]

מבאסים המקרים האלה...

שרוצים לצאת לבלות אבל כשהחברים מגיעים - פתאום קולטים שאין כוח בכלל...