בוקר טוב ושבת שלום לכולם ולמצטרפים
החדשים ברוכים הבאים. זוכרים שהיינו ילדים (רובנו...)? אז היום לפני 48 שנים (!) פרץ "מבצע סיני" (מבצע קדש)..זוכרים את סיפורי המיתלה, יהודה קן דרור ז"ל, ועוד ועוד. אחותי התגייסה באותו בוקר לצבא, את אבי לקחו למילואים ונשארנו אני ואמא שלי לבד. היינו "עולים חדשים", ובמושגים של אז בכלל עוד היינו בגולה.. ולא ידענו איך אוכלים את זה.. אמא שלי חתכה פתח בבטנה של סל הקניות שלה והכניסה לשם את כל הכסף והתכשיטים ( אולי 2, 3 תכשיטים..אפשר לחשוב..) ותפרה את הפתח של הביטנה.. כל פעם שהפעילו אזעקה.. אני (בת 11..) הייתי רצה דבר ראשון לקחת מהר את התיק.. והיחד רצנו למטה למקלט... עד היום אני זוכרת את מהדורת החדשות בו הודיע (משה חובב נדמה לי בקול דרמטי... ש"דובר צה"ל מודיע שכוחות צה"ל נכנסו" "לא אגדה רעי ולא חלום עובר: הנה מול הר סיני הסנה, הסנה בוער. והוא לוהב בשיר בפי גדודי בנים, ושערי העיר ביד השמשונים. הו, שלהבת יה - עיני הנערים, הו, שלהבת יה - ברעום המנועים, עוד יסופר על זה היום אחי, בשוב העם אל מעמד סיני. רעי, זה לא חלום ולא חזיון הוזה מאז ועד היום בוער, בוער הסנה. לוהט בזמר און בלבבות האל של נערי ציון ורכב ישראל. הו, שלהבת יה - עיני הנערים..."