הקנאה יכולה להעביר את האדם מדעתו
. הַדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר הוּא, שֶׁיַּרְגִּיל הָאָדָם אֵת עַצְמוֹ לָלֶכֶת בְּדֶּרֶךְ אֶמְצָעִי, לֹא יִתְאַוֶּה אֶלָּא לִדְבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן, וְאִי אֶפְשָׁר לִחְיֹת זוּלָתָן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר צַדִּיק אוֹכַל לַֹשֹבַע נַפְשׁוֹ. וְכֵן לֹא יְהֵא עָמֵל בַּעֲסָקָיו, אֶלָּא לְהַשִּׂיג דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְחַיֵּי שָׁעָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק. ... וְלֹא יְהֵא מְהוֹלָל וְשׂוֹחֵק, וְלֹא עָצֵב וְאוֹנֵן, אֶלָּא שָׂמֵחַ כָּל יָמָיו בְּנַחַת, בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. וְכֵן בִּשְׁאָר רֹב הַמִּדּוֹת, מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִי נִקְרָא חָכָם. (רמב“ם הלכת דעות פ“א)
איך זה קשור לענייני היום ?
כשאדם רואה שלמישהו יש משהו שלא אין , ושאין ביכולתו להשיג , אזי על ידי הפצת לשון הרע הוא חושב שבהפצתו הוא יגרע מאותו אדם מושא הקנאה ויהרוס לו .
החכמה כאן היא לא לשתוק נוכח הידיעה שלשון הרע מופץ , אלא לחשוף אותה , ולהביא לסיומה .
אף שעל לשון הרע אין עונש בידי אדם, מכיוון שדיבור לא נחשב מעשה, הזהירו חז"ל מאוד על לשון הרע ואמרו: "לשון הרע שקול כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". וכן נאמר במסכת מכות כי האומר לשון הרע, והמעיד שקר בחברו ראוי שישליכוהו לכלבים[1].
( חז"ל ויקיפדיה)
מכאן , בהתייחסות לשני המקורות שהבאתי הלקח הוא :
1. תסתפק במה שיש לך
2. ע"מ להעצים ולהתעצם אל תעשה את זה על הרס וחורבן של אדם אחר , ע"י הפצת שקרים , ושאר המצאות ממוח שעסוק כל העת בעקירה ולא בנטיעה
3. שהוא המשך לראשון , לך בדרך הישר , תסתפק במה ידך משגת , ותהיה בן אדם
4. לשון הרע היא מידה רעה ולא תורמת , יותר מאשר שהיא מסיבה נזק למושא הקנאה , היא , בחשיפתה שמה על הדובר אותה אות קלון ובושה .
עדיף להתרחק מכל זה , ובעברית בת ימינו - פשוט לסתום את הפה