בוקר של שבוע קשה

[שרון123]

בוקר של שבוע קשה

בשישי הקרוב האזכרה. אני לא מצליחה לאסוף את עצמי לקראת זה. לא מתחשק לי לעשות שוםדבר, לא להגיד שומדבר, לא להאכיל אפאחד, רק להכנס מתחת לשמיכה ופשוט לא לצאת. ובכל זאת אני מרגישה שבשביל ירדן אני כן חייבת להתאפס, שוב לספר עליה, שוב להזכיר עד כמה אהובה היא הייתה(עדיין). מרגישה חוסר אדיר בלב המרוקן, לא ברור לי איך אני שורדת את השבוע הזה...

 

[שרון123]

וסתם עוד משהו מרגיז

כשהוצאתי דואר בפעם האחרונה, מצאתי מכתב עבור ירדן

. בשנה וחצי האחרונות הגיעו אלינו אינספור מכתבים עבורה עם פירסומות של ארועי בת מצווה

והיו גם טלפונים מכאיבים בהקשר הזה. לא יודעת ממי הם מקבלים את רשימת הילדים בגיל בת מצווה, אבל זה היה מעיק. המכתבים האלה פסקו אחרי שחלף התאריך(לפני כחצי שנה), והשבוע קיבלנו מכתב מבית חולים שניידר - הזמנה לאירוע לילדים חולי סכרת ומחלות אנדוקריניות במועדון הסטארלייט שבשניידר. זה מכאיב ומעצבן במיוחד כי היא נפטרה בבית החולים הזה. איך יכול להיות שהם לא מעדכנים את הרשימות?

 

[eaz1514]

שרון זה קורה הרבה במיוחד בשנה הרשאונה

גם טלפונים שחיפשו את רונן ! למדתי לחיות עם זה לשמחתי זה פסק כמעט לגמרי. שבוע סביר אילנה, אמא של רונן

 

[דליה ח]

שרון, זה ממש לא חריג,

אנחנו עדיין מקבלים דואר על שם אודליה, ארבע וחצי שנים. ואפילו מבז"ק, שם היא עבדה עד היום האחרון שלה. את מבינה ? כאילו אי אפשר לשלוח דואר שלה על שם ההורים. הכל כל כך ממוחשב שזה קר ומנוכר. זה צובט, זה מתסכל, ואין למי לבוא בטענות, הכל יוצא אוטומטית מהמחשב. וזה חסרונה הגדול של הקידמה.

 

[דנדוש2009]

מעצבן ומתסכל

אלי התקשרו מקופת חולים מכבי 3 חודשים אחרי שדניאל נפטרה ( ואחרי שהיו איתי בקשרמספר שבועות לאשר לי לחסן את הילדים כנגד החיידק שממנו נפטרה) , הם עושים סקר על איכות האשפוז בבתי החולים של מטופלי מכבי ורצו לדעת איך היה האשפוז שלנו בבית החולים. האשפוז שרצו עליו חוות דעת היה האשפוז של דניאל במחלקת טיפול נמרץ למשך שעתיים ששם היא תוך שעתיים קרסה ונפטרה - באותו הרגע לא יכולתי לנשום ושחזרה אלי יכולת הדיבור והם הבינו את גודל הטעות, הם לדעתי לא נשמו...

 

[שרון123]

דפוקים!

 

[liat1953]

שולחת לך ../images/Emo24.gifלכוח בשבוע כל כך קשה

מבינה היטב את התחושות,את הרצון לברוח מהכל הרי אנו לא צריכים את האזכרה אך למען יקירנו אנו עושים זאת. הזכרת לי כשחזרנו מהלוויה של ניר פתחתי את הדלת והטלפון צלצל,עניתי ואת מי חיפשו?כמובן את ניר,מקופת חולים לשכנע אותו להצטרף למושלם.הסברתי לבחורה שאם תצליח לשכנע אותו אהיה מאושרת

עד היום,8 שנים אחרי ולמרות שבשנים האחרונות כבר לא גר בביתנו עדין מגיעים דברי דואר.אין מה לעשות,כנראה עם כל הטכנולוגיה והפניות לא מצליחים למחוק מהמאגר. שרון שיעבור לך השבוע ברוגע עד כמה שרק אפשר. ליאת

 

[שרון123]

תודה../images/Emo140.gif

 

[דנדוש2009]

שולחת לך חיבוקים וכוחות לקראת יום ששי

כפי שכתבתי קודם, אל תכנסי מתחת לשמיכה אלא תכיני אזכרה מכובדת עם האנשים הכי קרובים אליכם שהכירו ואוהבים את ירדן

 

[שרון123]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[חיה אש]

שרון חיבוק גדול לקראת היום הקשה

אני באזכרה של גיא בחרתי לא לדבר....היה ברור לי שלא אעמוד בזה כולם ציפו שנגיד משהו אבל ..פשוט לא יכולנו אז דברו המפקדים והחברים

 

[koval10]

שרון, מחבקת אותך

בימים קשים אלה, תחזיקי מעמד, תאספי את הקוחות. אני יודעצ שקל לתת עיצות אבל כולנו עוברים את זה כך שהעיצות שלנו לא באות מסתם רצון להתערב. אני רוצה שלמען ירדן, למען הבנים ודודו תהי חזקה ושהכל יעבור כמו שתכננת. זה נכון שמעצבן לקבל דברי דואר, כולנו קיבלנו, זה מאד מכאיב, אבל כמו שאמרו נראה לי שאין מה לעשות נגד זה. תמשיכו לאהוב את ירדן המקסימה, תתיחדו אתה, תיזכרו בה, תדברו עליה... עלי מקל מאד לדבר על גיל, אני תמיד מחייכת כשאני נזכרת בו. המשך שבוע טוב ושקט שיהיה