בוקר של שבת שרבית...מזג אויר שמתעתע

[הדסהש1]

בוקר של שבת שרבית...מזג אויר שמתעתע

בנו..והדבר הזה גורם למי שסובל בפרקים לכאבי תופת...
מחר יש לי עוד טיפול במגנזיום..בנתיים אין תוצאות טובות לטיפולים שאני עושה.נאמר לי שיכול לקחת זמן ארוך לתוצאות טובות.
יעלי את חברה טובה לחברותייך הותיקות.ליבי עם אדזה אני זוכרת אותה.
הארועים המוחיים הם מכה שאי אפשר לצפות לה זה מגיע בבום.
למזלי רמי מתאושש לאט והוא כבר מפעיל את יד שמאל טוב.נשארו לו בעיות ברגליים.ההליכה היא כמו ברוז.אבל הפיזיוטרפיסטית לא מתיאשת...מאחלת לבעלה של אדזה החלמה מהירה .ושתחזיק מעמד..היום אני מצפה שהבנות עינת ועדי יגיעו שבועיים לא ראיתים.אבל במזג האויר הזה בודאי לא ירצו לזוז מהמזגן...

 

[ציפי ב החמודה]

בוקר טוב

לא התחשק לי לקום, אבל הכרחתי את עצמי, יש לי היום כל מיני סידורי ניירת
ואני צריכה לזה ראש שקט,
יעל'י, יפה מצדך שביקרת את אדזה, גמני רוצה לעשות את זה ואין לי מתי,
שבעה חודשים מאז שקרה המקרה ולא ידענו מזה, במקרה נודע לי עקב
תכתובת איתה באי מייל ומיד יידעתי אותך, מסתבר שגם את לא ידעת מכלום,
אני שמחה שהם במצברוח אופטימי, למזלם, הם עברו לא מזמן לגור בבית
עם מעלית, אני גם שמחה בשבילם שיש להם מטפל 24/7, זה די עוזר
לאופטימיות, בעניין אכילה ביד שמאל, הוא צריך לעשות פיזיותרפיה ובין
השאר ילמדו אותו פטנטים לאכילה ביד שמאל, בן זוגי אורי, עבר אירוע
מוחי בשנת 1993 ומאז הוא לא אותו בן אדם שהיה, הוא היה בבית לוינשטיין
ושם קצת השתקם,אבל השיקום העיקרי הוא בבית, עד היום הוא לא מסוגל
לאכול מרק, או כל אוכל אחר שהוא נוזלי, כי זה נשפך לו.
הדסה, אני מקווה שמשהו מהטיפולים יעזור לך, לי זה עזר בשחרור מעודף
הכסף שהיה לי,
בן שלי נכנס עכשיו,אז אפרד בברכת שבת טובה

 

[yaely2]

איזה חום

אני צריכה לצאת מהבית מאוחר יותר ואני מקווה לשרוד את החום הזה.

תודה על המחמאות בדבר החברויות שיש לי, אדזה באמת ראויה לעזרה ממני.

בעצם כבר כתבתי שממש נהניתי לשבת בחברתם. אנשים שצריכים להתמודד עם העובדה שחצי גוף לא זז ובכול זאת לא לרטון אלא אפילו לצחוק.


היום לא יצאתי מהבית בגלל החום, אז אין לי שום דבר מעניין לספר. מחר יש לי יום עמוס ואמרו שמחר החום ישבר.
דרך אגב המזגן שלי ביקש ממני שעות נוספות, הוא לא מפסיק לעבוד.


חיוכון:
אישה מתקשרת לבי"ח מקומי: "שלום,
אני רוצה לדבר עם האדם שאחראי למידע
בנוגע לחולים שלכם. אני מעונינת
לדעת לגבי מצבה של חולה מסוימת".
הקול בצד השני אומר: "מה השם ומספר
החדר של החולה?"
"שרה פינקל, בחדר 302".
"אני אעביר אותך לעמדת האחיות".
לאחר שהשיחה מועברת, עונה אחות:
"עמדת האחיות A-3 ,איך אני יכולה
לעזור לך?"
אותה אישה: "אני רוצה לדעת את המצב
של שרה פינקל בחדר 302".
האחות: "רק רגע, תני לי להסתכל על
הגיליון שלה. כן, גברת פינקל בסדר
גמור. היא אכלה שתי ארוחות מלאות,
לחץ הדם שלה בסדר ובדיקת הדם שלה
יצאה תקינה. הולכים להוריד לה את
המוניטור של הלב עוד כמה שעות אם
היא תמשיך להראות השתפרות, וד"ר כהן
הולך לשלוח אותה הביתה ביום שני".
האישה: "תודה לאל! זה נפלא,
כל כך הוקל לי!"
האחות מחייכת ואומרת: "מההתלהבות
שלך אני מבינה שאת משפחה או חברה
קרובה מאוד".
אומרת האישה: "לא לא, אני שרה פינקל
מחדר 302 ואף אחד לא אומר לי כלום!"

יעלי

 

[הדסהש1]

אחר צהריים טובים.היום לא יצאנו מפתח הבית חום אימים..

היום בצהריים בירו אותנו עדים והמשפחה.הם נסעו לקניות בירקונים..ולאחר מיכן באו אלינו...נהננן מהנכדים..עלמה תלתה מוצץ אחד העץ המוצצים שלב ראשון לגמילה מהמוצץ.יש לה עוד כמה לתלות.זה יבו בשלב מאוחר יותר.היא כבר בת 4.ורבע
אני לא דואגת בנותי נגמלו מהמוצץ בגיל 5 ורק עינת השלישית מצצה אצבע עד גיל גבוה.
מחר יש לי טיפול בעירוי.מקווה שמשהו כבר ישפיע...

 

[תמר שרוני39]

אנחנו חגגנו יום הולדת ראשון לנכד הצעיר ביותר .

באה המשפחה המקומית וכן הנכד והוריו מהמרכז .
בגלל החום הכבד פתחנו על הדשא , מתחת לעץ הפיטנה, את הבריכה המתנפחת , והוא , הקטנציק מאוד נהנה . אחרכך הצטרף אליו בן דודו בן ה5 , והיה שמח בחצר .אוכל , שכלתי ואני הכנו היה בכמויות ובאיכות מסחרית ,וכל אחת לקחה קופסאות פלסטיק מלאות מטעמים . אנו מסודרים לכל השבוע .