חזרנו מהמסיבה שלדעתי הייתה בזבוז זמן היסטרי
שילמתי 15 שקל, כי ההורים היו צריכים להוסיף כסף. כל משפחה (הורה וילד) היו גם צריכים להביא בנוסף לתשלום כיבוד, שתייה או כלים חד פעמיים. וזה אחרי ששילמנו כבר לועד כיתה תשלום שכולל גם את מסיבת סוף שנה. מתנה הילדים לא קיבלו. שכבת ה' שבה אלמוג לומדת, חגגה את סיום השנה בספורט אתגרי, בתחנות שונות, במרכבות לטרון. אני מכירה את המקום מטיולים במסגרת גן ובית ספר משנים קודמות ובחיים לא היה מגעיל כמו היום. בקושי היו אנשים להדריך אותנו. היינו שלוש כיתות ובסך הכל היו כ- 85 תלמידים בשלוש קבוצות. המסלול כלל קיר טיפוס, אומגה ומתחם מים שהוא מעין מגלשה שזה שיפוע אבן שמתגלשים לבריכה ממש לא עמוקה של מים. לצערנו הרב, לא טרחו להודיע למחנכת הכיתה של אלמוג שיש מסלול מים ושצריך להביא בגדים להחלפה. שתי הכיתות האחרות כדי ידעו וכן הביאו בגדים להחלפה ונכנסו גם למסלול המים והכיתה שלנו לא. הכיתה שלנו עשו את קיר הטיפוס והאומגה בזמן שההורים ישבו בצד והתייבשו להם. כשהגענו סוף סוף לאכול היו בקפיטריה מלא יתושים וחיפושיות ואי אפשר היה לשבת שם בכלל והילדים התחילו להתרוצץ במקום ולברוח מהקפיטריה המוארת שמשכה אליה את כל החרקים. הבנות סתם צרחו בהיסטריה לא מבוקרת. איך שהוא הצלחנו לרכז את הילדים חזרה, הביאו להם את האוכל לפינה אחרת ששם גם המורות סיכמו והודו להורים, לתלמידים ולועד והועד הודה למורות ומשם פיזור חזרה הביתה. ההגעה והחזרה היו ברכבים הפרטיים כך שהייתי צריכה למצוא לי ולאלמוג טרמפ הלוך וחזור. לשמחתי אחד הילדים מהכיתה עם אבא שלו הגיעו עם רכב שהיה בו מקום לשתינו. אלמוג לא אכלה כלום כי הארוחה לילדים שהייתה כלולה במחיר הכניסה והפעילות שגבה הועד מראש, הייתה בשרית ואלמוג צמחונית. גם הבורקסים והכיבוד שההורים הביאו כדי שיהיה להורים מה לאכול, לא היו טעימים במיוחד ואלמוג העדיפה לא לאכול. בקיצור, מרגע שהתחילה הפעילות ועד לסיומה, היה זוועה אחת גדולה מבחינתי. ובכל זאת, יש לי תמונות של אלמוג על קיר הטיפוס ואני חייבת לציין שלמרות שהיא מאוד פחדה היא גם טיפסה על הקיר וגם ירדה באומגה