- אני כל כך כועסת עליו... וכשאני כועסת אני פשוט משתתקת ומפסיקה לדבר... אני יכולה לשתוק המון זמן... אני נורא רוצה לשנות ת ההתנהגות הזאת... להפסיק להיכנס לעצמי כל פעם שהם מצליחים להכניס יתד בחיי הנישואין שלנו... והנה שוב זה חוזר על עצמו... ואני לא מסוגלת להתנהג אחרת... אני פשוט שותקת והופכת לזומבי כשהוא בבית
כאורך הגלות... צריך המון המון דפים כדי לכתוב את מה שקרא... לצעוק אני לא אצעק... אין טעם להכניס את הילדים לתוך הסיפור הזה... אין טעם שהם ידעו מכל זה... והוא כאן רק כשהילדים כאן... את שלי אמרתי לו בשקט... ועכשיו נראה מה יהיה... שלא תבינו אותי לא נכון!! זה לא כואב לי שלא הזמינו אותי!! - זה היה צפוי!! - כואב לי שהם מצליחים להעביר את הרוע שלהם דרכו... בזה שהוא מסכים להגיע לבד... ואפילו "רק" להדליק את הנר וללכת... הוא עוזר להם להוציא את הרוע לפועל... זה מה שמרגיז ומוציא אותי מדעתי!! הם לא נחשבים בעיני כקליפת השום!!!
|אמרת את שלך, באמת אין צורך להכניס את הילדים לסיפור הם רק ייפגעו מזה. זה בינכם וכדאי שיישאר כך.. את חייבת לעמוד על זכויותייך בתור המשפחה שלו ואת המשפחה שלו
על פי התורה והיהדות גבר שנישא עוזב את בית אביו ואימו ודבק באישתו
שתיקה מתוך התגוננות, לפעמים זה עוזר לעתים לא. את הדברים אמרת כבר, אין הרבה מה לדוש בזה. האם תתגרשי על רקע זה שהוא ילך עם הילדים? אם לא אין מה לעשות מלבד להגיד מה שמפריע. הוא הולך? יופי תתלבשי יפה יפה ותצאי גם את. שנה הבאה הוא כבר יחשוב 10 פעמים.