../images/Emo171.gifחג שמח../images/Emo172.gif
אתמול בערב היה לנו יום שיא בבית הספר היסודי, של אלמוג ודקל שכלל התכנסות בכיתות, שם הציגה כל כיתה את העבודה של השכבה בנושא של מורשת. בכיתה של דקל, שכבת א', כל ילד סיפר על עצמו, מה הוא אוהב לעשות, לאכול, לקרוא וכן הלאה. בהמשך יצאנו כל התלמידים, ההורים והמורים לחצר בית הספר להתכנסות כשהמנהלת נשאה דברים, ראש העיר הגיע לברך וגם האחראית במחלקת החינוך על החינוך היסודי בעיר. משם יצאנו לתהלוכה ברחבי השכונה, ילדים, נשים וטף - בתופים ובמחולות כשבראש התהלוכה רכב מקושט בחיטה ושלל קישוטי קרפ צבעוניים ומחוברת לרכב עגלה שעליה ישבו שלושה מתופפים שהיו מצויידים גם בשופרות. יצאנו לרחובות וכל תושבי השכונה יצאו מהחלונות, צפו בנו הולכים, שרים ומנגנים וגם צילמו אותנו. באמצע התהלוכה נעצרנו באחת הכיכרות של השכונה כאשר ילדות מחוגי המחול של המתנ"ס השכונתי חוללו לפני הצועדים ואז המשכנו בצעדה ובכיכר הבאה שוב חוללו הרקדניות. המשכנו בצעדה ובשירה והיה ממש שמח
הגענו חזרה לבית הספר, לחצר הגדולה בה התכנסנו לפני התהלוכה ומצאנו שם את הדוכנים שבתחילת הערב עמדו ריקים כשהם עכשיו עמוסים בכל טוב של שתייה וכיבוד שכל כיתה טרחה והכינה. כל דוכן מכר את המוצרים במחירים ממש מגוחכים של 1 עד 5 שקלים בהתאם למוצר. כל הכספים הולכים לקופות הכיתה עבור מסיבות הסיום של הכיתות.
אחותי, שהבת הגדולה שלה לומדת עם דקל באותה כיתה, לא יכלה להגיע ולכן לקחתי את שתיהן ואת אלמוג פגשתי כבר בבית הספר. הייתה חווייה נהדרת עם אווירת חג מחשמלת
עכשיו אני מחכה לשחף ועדן שיסיימו את הטיול שלהן ויחזרו הביתה, לשמוע חוויות. אתמול בתשע בלילה התקשרתי ועדן ענתה והיו לה המון סיפורים ומעט זמן לספר