רשמים מרשות השידור ומראיון העבודה
אז נסעתי הבוקר מוקדם לרח' המסגר למשרדי הגבייה של רשות השידור. חייבת לציין שהופתעתי לטובה. אין הרבה אנשים, יש מספרים, הכל מסודר ונעים. מכונת קפה - 2 שקל למשקה. הגעתי בשעה 8:32 והיו כבר כמה אנשים שם, כנראה חיכו משבע בבוקר. לקחתי מספר, 15 וקניתי לי מוקצ'ינו. התיישבתי וחיכיתי לתורי. אני חושבת שבתוך חצי שעה כבר הגיע התור שלי. התיישבתי בעמדה מספר 1 וישבה שם פקידה עם סבר פנים יפות. היא תקתקה במחשב ובדקה כל מיני דברים. הסיכום
אני צריכה לבוא שוב למשרדים כדי להציג: הסכם גירושין להוכחה שאני גרושה ומאיזה תאריך. חוזה שכירות קודם שלי כדי להוכיח מתי הסתיים החוזה. אישור משרד הפנים על העתקת כתובת (מה שאומר שאני צריכה לגשת למשרד הפנים לעשות את השינוי הזה) ואם יש לי - קבלות על שנת 2005 שזאת השנה היחידה בעצם שאני חייבת להם, במידה ויש לי. עכשיו אני צריכה להתחיל שוב להתרוצץ ורק כדי שיורידו ממני את החוב של השנים שאני לא חייבת. עוד היא אמרה לי שהיא רואה שאני רשומה בתור ל"ביקור בית" של מחלקת הגבייה של רשות השידור. הם רוצים לוודא ולאמת שאני באמת לא גרה בדירה משלי. מפגרת, נתתי לה את הפרטים של ההורים שלי והיא ראתה שהכתובת שנשלחת אליי זה של ההורים. סתומים! נמשיך לראיון עבודה. נסעתי לתחנה המרכזית בת"א כי עוד היה לי המון זמן לשעת הראיון. קניתי לי לאכול ולשתות כי יצאתי מהבית בלי קפה (שכמור פיציתי על זה עם מוקצ'ינו ב- 2 שקל ברשות השידור) ובלי אוכל שפיציתי עם טוסט טעים. בעשר עליתי על אוטובוס לרמת החייל והגעתי כחצי שעה מוקדם מדי לראיון שנקבע לי כשבדרך המראיין התקשר והתנצל שהראיון יידחה בכרבע שעה. הגיעה שעת הראיון, נפגשנו והוסברה לי העבודה. אני מתחילה ביום ראשון הקרוב.
עבודה זמנית, עובדים לפי פרויקטים. מדובר על כ- 3 חודשים פחות או יותר. שוב רחוק מהבית בת"א אבל גיליתי שאני סתם היסטרית ושהילדות שלי מספיק גדולות ויכולות להסתדר לבד. יש להם את אבא במרחק ICQ ואותי שמשגעת להם את השכל שמתקשרת מדי פעם לבדוק שהכל בסדר. וליתר בטחון יש גם את ההורים שלי שגרים במרחק 10 דקות הליכה והן יודעות יפה מאוד איך להגיע להורים שלי. אז אני חוזרת למשרה מלאה, רחוק מהבית בתקווה שאני אצליח לחזור לעמוד על הרגליים וממשיכה לחפש עבודה לאחרי השלושה חודשים האלה.