בוקר

ענן כבד

New member
בוקר

שלום לדנה ומזל טוב לבעלך.רציתי לומר לך ,בן זוגך ביטא תחושות מוכרות,התלבטות אף הן מוכרות .ומאידך וכי יש
ברירה .
שלום ל- mylost 1 קראתי את מה שכתבת על אחותך ,צר לי .

ובבוקר של שבת ,רציתי לשתף .
הבוקר כתמי הכהות התגברו. במקרים שכאלו אנחנו יוצאים להליכה ,הליכה של שעה וקצת .
הלב היה כבד הסיבה ברורה משא של עצבות ,ולא תמיד אפשר לתת לזה פורקן , החלק השני שלי הרגיש בזאת ואתם יודעים זה משפיע ,ההתנהגות הלוא רגועה שלי השפיע גם עליו.
ואחכ אני מצטערת ,נוזפת בעצמי,אולי הייתי יכולה קצת להתאפק ,הרי מאז 10 שנים על שביל דק אנחנו הולכים ,היה עלי להיות יותר חזקה .
חשבון נפש עשיתי ,הפעם לא הצלחתי כגלגל קרוסלה הרגשתי ,התקפת העצב גם כעס כעס רב נתנה בי את אותותי התקפה חזקה ,התגברה על כול ההגננות שלי ,אין לאן לברוח גם אי אפשר.
שהדמעות החלו לרדת ,והרשיתי לעצמי הבנתי שעם הגלגל ירדתי , הוקל לי .
זאת לא הפעם הראשונה ,יהיו עוד התקפות שכאלו, כגלגל.
 

דנה אז

New member
ענן כבד יקרה

שולחת לך
לחזק אותך ברגעי המשבר והכאב.
הזוגיות אחרי אינה אותו הדבר, ונוגע ללב לקרוא שאתם מזהים את רגשי העצב והכאב.
עשר שנים הם זמן רב להתמודד יחד עם התחושות, השאלות, הרגשות הכבדים. איש איש בדרכו וגם יחד.
מותר לנו להשבר לפעמים ולא להיות חזקים תמיד. גם אם לא קל לבן הזוג אתנו, מאמינה שמבין בתוך תוכו את הדברים, הרי גם הוא שם ברגעיו הוא, גם אם לא תמיד באותה הדרך, ובאותו הזמן.
והדמעות המקלות המשחררות במעט... כמו אחרי הגשם מנקות מעט את האוויר ומאפשרות לראות שוב את הדרך.
 

mylost1

New member
העיקר שאת משחררת

את העצב..

אין מה להצטער, כל אחד פה עובר את סיוט חייו, החיים שהם בלעדיו/בלעדיה

מה נותר חוץ מלפרוק את העצב?

:(
 
למעלה