בורסת החלומות

[מחפשת שםפנוי]

בורסת החלומות../images/Emo19.gif

אמיר יקר, אני מסתובבת הרבה באתר המקסים שלך ומעולם שלך לא היה לי האומץ להעלות את החלום שלי בבורסה. אני אנסה פה (משום מה זה מרגיש לי מתאים יותר) ואשמח לשמוע הארות והצעות.(מכולכם). אני עוסקת בארגון והפקה כבר מעל 10 שנים. הפקות גדולות, צוותים גדולים, פרוייקטים יפים לטלויזיה, במות ולארגונים גדולים וכבר זמן רב שאני מרגישה שאין בזה טעם. הייתי שמחה מאוד לתת מכישורי למקום שיש בו מטרה נעימה. להרגיש שהעשייה שלי מתועלת לאזורים נכונים וטובים. חשבתי על מרכזי טיפולים, סדנאות וכד´ אבל כמובן שאני לא מוצאת חוט להתחיל איתו וממשיכה בהפקות הרגילות בתל אביב. כל תגובה תתקבל בברכה ובאלפי תודות

 

[אמירדרור]

להקשיב פנימה

קראתי וחזרתי את שתי ההודעות שלך ואחד הדברים שהתבהרו מהן היא עוצמת ההשפעה של "מה שצריך" כמו שאמרת : עם המחשב לא מתווכחים . . . כשאני מקשיב לחוויה הזאת אני חש צמצום מסוים של האני, וויתור על הקול הפנימי. ללכת לעבודה הבאה ולהביא שם לידי ביטוי את מה שאת כבר יודעת שהם הכוחות המוכרים שלך, מבלי לבדוק יותר לעומק מה חוסם את החופש האישי, זה לרוץ מהר למצוא את העבודה הבאה. נשמע כקיצור דרך שעלול להתברר כתשובה חלקית. לפני שאת הולכת הלאה כדאי ללמוד לעשות זמן לעצמך בחופש אינטואיטיבי, מוכנות להכריז עכשיו בא לי . . . ועשי משהו שבאמת מזין את הקול הפנימי. לא רק מרגיע או משקיט חוסר שביעות, משהו שיעזור לך בעבודה פנימית, משם תבוא הזנה ולאט לאט היכרות עצמית עמוקה יותר. שמחתי לאפשרות להיות כאן עבורך, אמיר

 

[av_i_va]

אני מכנה זאת - "לתדלק"../images/Emo140.gif

מי כמוני מבינה אותך. קמה לפני עלות השחר ויומי מסתיים בשעות הקטנות. היומן סגור לשבוע מראש. פרויקט רודף פרויקט. אין לי זמן לנשום. באמצע היום הכי לחוץ שלי, כשפנצ´ר רודף תקלה....מגיע טלפון. מנהלת "אנוש": אולי את יכולה לעזור? אני צריכה סדנא קצרה, בהתנדבות. אפשר מחר? פתאום מתפנה זמן. פגישות נדחות. היומן כבר לא סגור. התנתקות של כמה שעות. חזרה למשרד. יושבת ליד שולחן עמוס הניירות ולא בא לי "לנחות". קיים עולם אחר באי שם, מרחק 4 רחובות ממני. אנשים שקצב החיים שלהם שונה. היתה סדנא נהדרת. גם אם לא ממש הבינו...הם היו שם. הביאו עמם חום אנושי. ליטפו, חיבקו, נגעו, ציחקקו. האושר ניכר בעיניהם. גם בעיני. מחכה לטלפון הבא.