איזה תפוזבל! עד שכתבתי!!!
טוב בקצרה.. אמרתי שזה נכון שהתוכנית עדיין לא קונצזוס, אבל לפי דעתי בכדי שאנשים יסתכלו עליה הם צריכים קודם להתחבר ולהרגיש רגש מסויים לפנליסטים.. ובכדי שזה יקרה אפשר שאחד מהפנליסטים או שניים מהם יצאו לרח' וישאלו את העם שאלות, ולא העורך של התוכנית, או אפשר להוסיף מערכונים קטנים כאלה שהפנליסטים יעשו... הרי בואו נסתכל בצורה אובייקטיבית על הפנל.. מיה דגן עדיין כוכבת בהתהוות והמסע שלה עדיין לא הסתיים, והיא עדיין צריכה להוכיח את עצמה.. רמי הויברגר סומן כשייך לסקטור של האינטלגנטים ובכלל הוא לא ממש דאג להופיע (בטלויזיה!!!) מאז החמישייה הקאמרית, כך שהוא גם קצת נשכח.. והדור הצעיר מתקשה להתחבר אליו.. מי שהדור הצעיר דווקא כן מתחבר אליו זה עופר שכטר, שיש לו קלף לטובתו למרות שמנגד לדור הצעיר עומד הדור הלא צעיר.. ובכלל עד לפני שנה שנתיים כולם ראו בוא כילד שחצן שיטחי ופלצן.. וחצי מדינה עדיין מתקשה להבין שיש בו מעבר לכך.. אורי גוטליב, למי שאין את ערוץ ביפ וראה "הרצועה" אין לו מושג עד כמה יש לו את זה, והוא כנראה לא שמע עליו מאז שעשה את בן בינשתי ב"שטטות" ואם לא זה אז מאז "עניין של זמן".. אביעד קיסוס עליו בכלל סומן x גדול בקרב אוכלוסיית ההומופוביים והזקנים הפרימטיביים.. ארז טל היה פעם קונצנזוס אבל מאז שכשל שתי כישלונות גם לגביו התפתחו ספקות.. מה שאני מנסה לומר שהפנליסטים צריכים לרכוש את לב הקהל וזאת על ידי כך שירדו יותר לעם (ע"י כך שהם עצמם ילכו לשאול שאלות וסקרים ולא העורך) שירכשו חיבה מצד הקהל (ע"י מערכונים קצרים).. בסה"כ לתוכנית יש פוטנציאל היא עוקצנית מתקתקת ומצחיקה, אבל עדיין יש כמה דברים לשפר במוצר הזה, ואני מקווה שהם יוכיחו את עצמם.. ושזה יגיע לפריים טיים.
