בו

[ToryMaster]

בו

אין לי כוח, אין לי כוח לטפל בפורומים שלי, למרות שהם דורשים ספונג'ה רצינית, אין לי כוח לחשוב, אין לי כוח לעשות כלום. יש בי מין פחד לא הגיוני שכזה, שחברה שלי שוקעת לאנורקסיה, וראיתי יותר מדי מקרים כאלה, ראתיי יותר מדי מקרים כאלו שלא נסתיימו בטוב. אני ממש מתגעגעת לימים שלא היו לי בעיות כאלה, בלי הדיכאון, בלי תמיכה נפשית, בלי החברים הפגועים כל כך. הכל מעמיס עלי, הכל, משקרת לאנשים רק כדי לגרום להם להרגיש טוב... כדי לא לגרום לאנשים לחוש אשמים. אין לי כוח לזוז ואני חולה וכולי כואבת.

 

[ה מוזה]

אממ

הבנתי את ההתחלה ואת הסוף ,את האמצע לא ממש.. בקשר להתחלה ..אז ספונג'ה תמיד אפשר קצת לדחות או להזמין עוזרת ( הכוונה למנהלת שותפה ) להוריד קצת עומס או להוריד קצת פרופיל לכמה ימים .. לנוח מהפורומים בקשר לסוף של ההודעה ... תרגישי טוב תשתי תה עם לימון תתפנקי על אמא

( זה החלק הכי טוב ) ותהיי בריאה בקשר לאמצע ..בשביל זה אנחנו כאן והמקום הזה שתוכלי פשוט קצת לשחרר מועקה קחי לך

וגם

 

[neta s]

ויקי

נשמע שהפורום מאיים להטביע אותך, ומגוון הצרות והדכאונות שח האנשים סביבך נדבקים אליך כמו מגנט, כשאת לא מצליחה לעשות שום דבר בנידון. את נשמעת מותשת מעדיפה כבר שיעזבו אותך בשקט, העיקר לא להיכנס שוב לתוך הבור האפל הזה של מה שאת מרגישה ומה שעובר לך בפנים... את לא חייבת להיות לבד. פיור סיילנס כותבת כאן בפורום ובפורום הפרעות אכילה, אני בטוחה שהיא תוכל לכל הפחות להקשיב ולייעץ לגבי החברה. איך לדבר איתה, אולי איך להפנות אותה לפורום. זה פורום שעוזר לאנשים כאלה... אולי באמת כדאי לחשוב על שותפה. מישהי שתיקח קצת מהעומס הזה, תיתן לך זמן לנשום.

 

[ברבורה לבנה]

../images/Emo140.gifמוכנה לעזור לך

גם מאחורי הקלעים... מכירה מקרוב את ההרגשה, מבינה על מה את מדברת...הצורך להדביק חיוך ניצחון, הצורך להיות חזקה בשביל כולם.. כן, להיות כל הזמן כתפיים, אוזניים, בכוננות מתמדת, לחשוש שמא מה שאמרתי אולי אינו במקומו, ואם כן האם היה מספיק... באמת מוכנה לעזור, רק אמרי לי איך... דברי איתנו - להשאיר בפנים מכביד הרבה יותר. לעתים כאשר את כותבת או מדברת, הדברים מקבלים פרופורציות אחרות.. אם את רוצה ומרגישה שנכון לך, שלחי לי מסר אתן לך טלפון או ICQ ונוכל לפטפט.. מה שתרצי, רק אל תטבעי יקירה.

 

[Pure SilenCe]

אחד הדברים הקשים ביותר

הוא לצפות במקורב אלינו שוקע ולהרגיש שאנו מתרוקנים מהכוח לסייע לו. השקיעה שלו יכולה להמיט עלינו אסון בכך שנשקע יחד איתו, מהצער שידינו אינה משגת את שהלב רוצה לתת. חברה שלך שוקעת ואת מאבדת כוח, זה הזמן להבן שאנו לא יכולים לשאת על גבנו את כל תחלואות העולם, להכיל את כל הכאב שסביבנו. מה קורה אתה? היא בטיפול? היא מדברת עם מישהו? יש לה הכוונה? אני יכולה לעזור במשהו? תכתבי לי אם יש משהו שאני יכולה לעשות על-מנת להקל עליה ועליך. אני כאן לכל בקשה, שאלה, הכוונה. את לא לבד. זה הכי חשוב שתזכרי. אנחנו איתך. אני איתך.