בזבוז או חסכנות?

[MrCheff]

בזבוז או חסכנות?

נתקלתי בהודעה הזו במהלך שיטוטי הבוקר שלי ב-YNET http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-1333-17979-27019815,00.html האמא מתארת שם שבתה משתמשת באותו קלמר מכיתה א' עד י"ב, וחושבת שזה קצת בעייתי. חוץ מהמחשבה הראשונית שלי ש-"וואלה יש פה בחורה על הכיפאק שבעלה ירוויח מזה שהיא לא קניינית כבדה", עלתה לי עוד מחשבה.. היום, ואני רואה את זה בעיקר אצל האחיינים שלי (בני 12-14), חייבים כל הזמן דברים חדשים. הישנים נזרקים כלאחר יד לפח. אין להם כבוד לכסף שהושקע בפריט, ולפעמים אפילו פריט שנראה ממש חדש, נזרק ומתבקש פריט חדש. אני מדבר על ילקוטים, קלמרים, עטים, שעונים, ועוד ועוד.. השאלה היא האם אנחנו מעודדים את ילדינו לכך? הרי אנחנו (רובינו לפחות) גדלנו בתקופה בה היה פחות כסף. השתמשנו באותו ילקוט ואותו קלמר כל היסודי, ובחטיבת ביניים בד"כ השתדרגנו לילקוט וקלמר חדש שבילה אצלנו עד סוף התיכון... האם אנחנו בעצם מרעיפים עליהם בגלל שלנו היה 'פחות'? איך זה אצלכם?

 

[Master Stav]

חושב שהשביל הוא איפשהו באמצע

ביתי בת התשע נהנית היום מקלמר שאחותי מצאה מימיה ביסודי ... הבן בן ה7 ביקש השנה להחליף את קלמר הספיידרמן שלו בקלמר בןTEN ואת התיק למשהו עם עגלה ....... הבת סירבה בכל תוקף לטושים הישנים והורישה אותם לגור ביקשה לשנה החדשה חבילת טושים שהיא תשמור עליה טוב יותר ( אני מצטט ) הבן לא עיניין אותו בכלל טושים מחברות העיקרר שעולים לחט"צ לכיתה א והוא יהיה אחראי על ילדי הגן ....ושחזר מבית הספר אמר שהוא רוצה לתרום את הקלמר הישן שלו ( בן שנה ובמצב מעולה ) ואת התיק ( אותו כנ"ל לגבי מצ"ב ) לילדים שאין להם היה מדהים לשבת איתם לארגן קופסא גדולה של ספרים מחברות כלי כתיבה תיקיטם וקלמרים ולהעביר הלאה .... אני משתדל לתת להם תחושה שיש הכול גם אם אני צריך ללצורך העניין להחסיר מעצמי עולם הילדות הוא סוג של בועה שבמילא תתפוצץ בקרוב ואם אני יכול להראותל להם עלהחיים בעדינות ובלי לפגוע ועם המון חיוכים .... ובכן ...זו הדרך שלי בכל אופן

 

[MrCheff]

לא כ"כ מסכים

לתת תחושה שיש הכל - זה לא ממש לשים בבועה זה מעודד אותם לתרבות צריכה של שפע. לא שומרים מה שלא מוצא חן אלא זורקים...

 

[Master Stav]

כל כך רחוק ממה שרציתי לומר ....

יש תחושה שיש הכול אבל עם המון הערכה זה בגדים שעוברים במשפחה זה כבוד לספרים שעוברים ונישמרים אתה יודע הבת שלי קיבלה ממני עכיוש מתנה את כול סידרת אניד בלליטון השביעיה הסודית .......שהייתה שלי בגיל שלה .... היא מעבירה עכישו ספרים לאחיה שקרטן ממנה בשנתיים והוא מעביר ספרים לאחיו שקטן ממנו ב4 שנים כך לגבי צעצועים וכל דבר , יש הכול כול הזמן חממה בועה משפחה מחבקת אבל יש גם כבוד והערכה למה שיש מסביב .

 

[hirshfe]

השבוע הזמנתי כל הסדרה הזו באנגלית

מתחשק לי להודיע ללקוחה שהספרים ייאחרו בשבוע עד שאני אסיים לקרוא

 

[MrCheff]

אניד בלייטון

מתחשק לי שהקטנה שלי תהיה כבר בת 7-8 שתוכל לקרוא את הספרים האלו

 

[schlomitsmile]

לוקחת סיכון שאשמע כמו דודה זקנה: זה יקרה יותר מהר ממה שאתה מתאר לעצמך...

 

[MrCheff]

../images/Emo13.gif

 

[MrCheff]

אם ככה, אז סבבה ../images/Emo13.gif

 

[schlomitsmile]

השפע הנורא הזה... נכון, תרבות השפע מעודדת זילזול במה שיש, לקיחה כמובן מאליו. אצלנו אין צורך להתאמץ לחנך לחסכון ולהעריך את מה שיש, כי התקציב באמת מצומצם, אז החסכנות אינה אידיאולוגית אלא הכרחית. ויחד עם זה, משתדלים כמובן שלא יחסר להם דבר. בעלי מסתובב בערבים, מוצא מחשבים שאנשים זרקו. מ 3 כאלה, עושה אחד טוב. ככה יש לכל אחד מאיתנו מחשב, בלי שקנינו אף מחשב. לגבי ילקוטים וכו'- משתמשים כל עוד הם שמישים. אגב- הנערה ההיא שהזכרת- בעלה ירוויח? איך אתה יודע שהוא יהיה המפרנס העיקרי במשפחה? ../images/Emo8.gif (וגם לי עברה בראש אותה תגובה כמו לאחד המגיבים שם- אולי היא אספית, או לפחות אשת-אמצע ../images/Emo13.gif).

 

[MrCheff]

זה לא קשור בכמה בעלה ירוויח

גבר ממוצע רק רואה את אשתו נכנסת לחנות, כבר מרגיש כאב ברקות גם אם הוא ירוויח 4 בחודש והיא תרוויח 20

וכן, זה נאמר בבדיחות הדעת!!!

 

[schlomitsmile]

../images/Emo6.gif אצלנו הוא דוקא בזבזן יותר ממני ../images/Emo13.gif

 

[gils33]

אני יכול לאמר

כשאני הייתי ילד באמת "סחבנו" את התיקים,קלמרים וכוליי לאורך שנים.. עקב מצב כלכלי לא משהו. במצב ובסטטוסים של היום אין מצב לא לקנות להם כל שנה חדש. הם דורשים,החברה דורשת מהם ואנחנו נותנים. גם שיהיה להם טוב וגם כי לא היה לנו. אנחנו דואגים להסביר המון את ערך הדברים ואיך הם לא מגיעים בקלות.

 

[schlomitsmile]

איך מסבירים? במילים, מן הסתם ../images/Emo13.gif נדמה לי שכשמצד אחד יש מילים, ומצד שני מציאות בפועל, די ברור מה משפיע יותר.

 

[gils33]

זה מתבטא

כמובן גם במעשים.

 

[liza26]

היום הכל עולה פחות

אם פעם היינו שומרים על חבילת טושים כעל בבת עיננו - כי טושים עלו יקר והיום יש חבילת טושים בשני שקלים אני חושבת שזה מה שמוריד את הערך לכסף המוצרים הזולים - אז אם התקלקל משהו - לא ממש כואב הלב לזרוק ולקנות חדש זה לא נותן לי הרגשה של בזבוז כמובן שאני מלמדת את הילדה לשמור כמה שיותר על הדברים שלה והיא כל הזמן באה בדרישות "תקני לי , תקני לי, תקני לי" אני משתדלת להסביר שאת הכסף אנחנו לא מוצאים ברחובות ואנחנו עובדים קשה בשבילו וגורמת לה לחשוב האם היא באמת צריכה את זה לדוגמא- אני לא קונה לה יותר בובות יש לה מגירה מלאה בבובות שקנו לה- היא מתלהבת מזה פעם ופעמיים ואז הן נזרקות בצד כיון שהיא נכדה ראשונה מהצד של בעלי- היא כבר רוויה ממתנות לכן אם אני כבר קונה לה משהו- זה תמיד מצורף לאירוע מסוים: סיום הגן, כניסה לחט"צ, יום הולדת ולא סתם באתי מבית שלא היה בו בהתחלה מצאתי את עצמי מפצה את הילדה על כל מה שלא היה לי - אחר כך ראיתי שזה סתם גורם לה לא להעריך שום דבר ולכן הפסקתי