למיטב ידיעתי מקובל יותר להשתמש ב"בזאת"
כי אלה המקרים שבהם הסתמי בעברית הוא דווקא נקבה (וגם "עם זאת", "זאת ועוד", "בכל זאת", "לעומת זאת" וכיו"ב). אבשלום קור, בספרו "יופי של עברית" מביא דוגמאות נוספות לסתמי בנקבה – "עם זאת" (אפשר גם "עם זה"), "זאת אומרת", וגם מהסלנג – "שיחק אותה", "אכל אותה". לאה צבעוני ("עיינו ערך עריכה") הביאה דוגמאות של משפטים עם "בזה" ותיקנה אותם ל"בזאת": "ובזה נתונה לו תודתי" >> "ותודתי נתונה לו בזאת". חשוב לציין שאין קביעת אקדמיה בנושא, וגם צבעוני (שרק מדגימה ולא מנמקת) משנה פעמים רבות מנימוקים של סגנון ומשלב, ולאו דווקא כי מדובר ב"שגיאה". זאת ועוד, יש לא מעט צירופים סתמיים עם "זה" – "כיוצא בזה", "זה בזה", וניסוח מתוך חוק: "מוקם בזה מוסד עליון למדע הלשון העברית". לסיכום, למיטב הבנתי אין פסול באף אחת מן הצורות, אבל לו נדרשתי לסוגיה, הייתי בוחרת ב"בזאת", כי כך מקובל יותר בימינו, לתחושתי.