בזיון צבאי מדרגה ראשונה!
שלום, אני שלומי, חייל פשוט. אני כרגע באבט"ש בחטמ"ר עציון. לא פעם ראשונה שאני פה ולא אחרונה. היום עברתי פשוט חוויה שהיא שיא הביזיון ומשקפת את שיא התפיסה הצהלית. קומבינה... אם יש לך את זה יש לך הכל... אספר לכם את הסיפור. התחלתי את היום בשש בבוקר, שומר בעמדת חיפוי על הש.ג. בשער עומדים נגד תורן ושומר רגיל. היה זה בוקר רגיל וכמו כך בן אדם נורמלי הייתי מעט עייף. אבל שמרתי על עצמי ער. מותר לנו לשבת על כיסא מוגבה לכן ישבתי והנחתי את ראשי על היד מטעמי נוחות. הנגד כל כמה זמן בדק האם אני ער. ותמיד עניתי לו שכן ושאין לו מה לדאוג. כשלפתע בערך בשש וארבעים שמעתי בום ליד העמדה. משהו פגע בעמדה. הסתכלתי ימינה ושמאלה אולי איזה מחבל מתקיף אותי, ולפתע שמעתי עוד בום. הבנתי שהבום מגיע מאחוריי. כשהסתובבתי אני ראיתי את הנגד זורק על העמדה שלי לכיוון החלון שלי אבנים. כששאלתי אותו האם הוא נורמאלי ולמה לעזאזל הוא מידה אבנים לעברי הוא צעק עלי לשתוק. הוא איים עלי בדרגתו שאני אשתוק או שיאשים אותי בהתחצפות. החלטתי לשתוק ולדבר אחרי השמירה... חזרתי לתנוחה ואחרי עשרים דקות אותו נגד ניצל את העובדה שהסתרתי את השמש עם היד, והוא התגנב מאחורי העמדה ונעמד מאחורי וצעק "תפסתי אותך! ישנת" אני, שלא הייתי קרוב אפילו להרדם כיוון שהתפוצצתי מכעס על ארועי האבנים, עניתי לו שלא ישנתי ושאני נשענתי על היד ושהוא טעה. הוא התעקש ולקח את הפרטים שלי כדי לרשום תלונה. נתתי לו אותם וכבר ראיתי את הקבילה שאני אתן לו. בסוף השמירה ירדתי לחמל וחיפשתי את המספר האישי ופרטיו של אותו נגד. איש לא דיבר... הלכתי לשלישות שם נתנו לי את השם המלא שלו בלי מספר אישי ואמרו לי שהוא יושב עם הקצין שלו במבנה מסוים. ניגשתי עם מפקד האבט"ש שלי לשם כדי לעשות בירור פרטים ולנסות להבין מה הלך שם. נכנסנו פנימה, היה קצין בדרגת סגמ ועוד קצין בדרגת סרן... אז אני ומפקד האבט"ש שלי יושבים בחדר עם שני קצינים ונגד ומתכוננים לשיחה. הנגד היה בטלפון בזמן שאני מסביר לסרן מה קרה. הסרן חייך אלי ואמר לי שנשמע קודם את הגרסא של אותו נגד. הנגד סיים את הטלפון ואמר את הדברים הבאים:"לא היה ולא נברא. לא זרקתי שום אבנים, הבחור נרדם, קראתי לו ואז תפסתי אותו ישן." התעצבנתי ואמרתי לו שהוא משקר לי בפנים ושהוא מסלף עדות. יותר מזיוף עדות הוא עוד מאשים אותי בהפקרת שמירה. השיא היה כשהוא אמר לי שאולי כשנרדמתי בשמירה פלסטינאי התגנב לי לעמדה וזרק עלי אבנים. הקצינים ישבו מולי ולא הפסיקו לצחוק לי בפנים. אני ניסיתי להסביר להם שאני עובר פה השפלה והם רק צוחקים. הקצין צחק עליי והנגד אמר לי שאם אני אגיש תלונה נגדו הוא יגיש אחת נגדי. אז הקצין אמר לי שעדיף לי לשתוק ושהכל ישכח מכולם. קיצר, סיבן אותי כדי שאני לא אקבול. חברים, זה ביזיון מדרגה ראשונה. אני מרגיש שדרכו עלי. אני מרגיש שהתעלמו ממני. אני מרגיש שמאיימים עליי עם משהו שלא היה ולא נברא. אני מרגיש שמישהו שמגיע לו לעמוד לדין צבאי יוצא מזה חלק נכון לעכשיו. ואני מרגיש שעשו ממני צחוק. למה? כי אני לא לוחם בחטמר הזה ואני לא חלק ממנו. זה מרתיח אותי ואני לא מוכן לשתוק. לכן אני כותב פה, ואני אדאג שזה יגיע לעוד פורומים כדי שאנשים ידעו איזה ביזיון הצבא משדר. אני בטוח שאני לא המקרה הראשון ולא האחרון של העלמה של עדויות כדי לחסוך עצבים לאנשי קבע. הסיפור היה שונה לחלוטין אם שני קצינים שלי היו איתי בחדר ולא קצינים מהנדסה קרבית. נכון לעכשיו אני לא מגיש קבילה, אבל זה עוד לא סגור. יום טוב לכם...
שלום, אני שלומי, חייל פשוט. אני כרגע באבט"ש בחטמ"ר עציון. לא פעם ראשונה שאני פה ולא אחרונה. היום עברתי פשוט חוויה שהיא שיא הביזיון ומשקפת את שיא התפיסה הצהלית. קומבינה... אם יש לך את זה יש לך הכל... אספר לכם את הסיפור. התחלתי את היום בשש בבוקר, שומר בעמדת חיפוי על הש.ג. בשער עומדים נגד תורן ושומר רגיל. היה זה בוקר רגיל וכמו כך בן אדם נורמלי הייתי מעט עייף. אבל שמרתי על עצמי ער. מותר לנו לשבת על כיסא מוגבה לכן ישבתי והנחתי את ראשי על היד מטעמי נוחות. הנגד כל כמה זמן בדק האם אני ער. ותמיד עניתי לו שכן ושאין לו מה לדאוג. כשלפתע בערך בשש וארבעים שמעתי בום ליד העמדה. משהו פגע בעמדה. הסתכלתי ימינה ושמאלה אולי איזה מחבל מתקיף אותי, ולפתע שמעתי עוד בום. הבנתי שהבום מגיע מאחוריי. כשהסתובבתי אני ראיתי את הנגד זורק על העמדה שלי לכיוון החלון שלי אבנים. כששאלתי אותו האם הוא נורמאלי ולמה לעזאזל הוא מידה אבנים לעברי הוא צעק עלי לשתוק. הוא איים עלי בדרגתו שאני אשתוק או שיאשים אותי בהתחצפות. החלטתי לשתוק ולדבר אחרי השמירה... חזרתי לתנוחה ואחרי עשרים דקות אותו נגד ניצל את העובדה שהסתרתי את השמש עם היד, והוא התגנב מאחורי העמדה ונעמד מאחורי וצעק "תפסתי אותך! ישנת" אני, שלא הייתי קרוב אפילו להרדם כיוון שהתפוצצתי מכעס על ארועי האבנים, עניתי לו שלא ישנתי ושאני נשענתי על היד ושהוא טעה. הוא התעקש ולקח את הפרטים שלי כדי לרשום תלונה. נתתי לו אותם וכבר ראיתי את הקבילה שאני אתן לו. בסוף השמירה ירדתי לחמל וחיפשתי את המספר האישי ופרטיו של אותו נגד. איש לא דיבר... הלכתי לשלישות שם נתנו לי את השם המלא שלו בלי מספר אישי ואמרו לי שהוא יושב עם הקצין שלו במבנה מסוים. ניגשתי עם מפקד האבט"ש שלי לשם כדי לעשות בירור פרטים ולנסות להבין מה הלך שם. נכנסנו פנימה, היה קצין בדרגת סגמ ועוד קצין בדרגת סרן... אז אני ומפקד האבט"ש שלי יושבים בחדר עם שני קצינים ונגד ומתכוננים לשיחה. הנגד היה בטלפון בזמן שאני מסביר לסרן מה קרה. הסרן חייך אלי ואמר לי שנשמע קודם את הגרסא של אותו נגד. הנגד סיים את הטלפון ואמר את הדברים הבאים:"לא היה ולא נברא. לא זרקתי שום אבנים, הבחור נרדם, קראתי לו ואז תפסתי אותו ישן." התעצבנתי ואמרתי לו שהוא משקר לי בפנים ושהוא מסלף עדות. יותר מזיוף עדות הוא עוד מאשים אותי בהפקרת שמירה. השיא היה כשהוא אמר לי שאולי כשנרדמתי בשמירה פלסטינאי התגנב לי לעמדה וזרק עלי אבנים. הקצינים ישבו מולי ולא הפסיקו לצחוק לי בפנים. אני ניסיתי להסביר להם שאני עובר פה השפלה והם רק צוחקים. הקצין צחק עליי והנגד אמר לי שאם אני אגיש תלונה נגדו הוא יגיש אחת נגדי. אז הקצין אמר לי שעדיף לי לשתוק ושהכל ישכח מכולם. קיצר, סיבן אותי כדי שאני לא אקבול. חברים, זה ביזיון מדרגה ראשונה. אני מרגיש שדרכו עלי. אני מרגיש שהתעלמו ממני. אני מרגיש שמאיימים עליי עם משהו שלא היה ולא נברא. אני מרגיש שמישהו שמגיע לו לעמוד לדין צבאי יוצא מזה חלק נכון לעכשיו. ואני מרגיש שעשו ממני צחוק. למה? כי אני לא לוחם בחטמר הזה ואני לא חלק ממנו. זה מרתיח אותי ואני לא מוכן לשתוק. לכן אני כותב פה, ואני אדאג שזה יגיע לעוד פורומים כדי שאנשים ידעו איזה ביזיון הצבא משדר. אני בטוח שאני לא המקרה הראשון ולא האחרון של העלמה של עדויות כדי לחסוך עצבים לאנשי קבע. הסיפור היה שונה לחלוטין אם שני קצינים שלי היו איתי בחדר ולא קצינים מהנדסה קרבית. נכון לעכשיו אני לא מגיש קבילה, אבל זה עוד לא סגור. יום טוב לכם...