בזמן האחרון קשה לי לשתף בסיפורים על דברים שקרו לי.

leah33

New member
בזמן האחרון קשה לי לשתף בסיפורים על דברים שקרו לי.

שלום נשים יקרות.
אחרי גיגול לא מוצלח אני מנסה לבדוק איתכן משו
אני שבעה חודשים אחרי לידה
בזמן האחרון חל בי שינוי מוזר
לא יודעת איך להסביר ואין לי מושג אם זה קשור ללידה או להנקה
בזמן האחרון קשה לי לשתף בסיפורים על דברים שקרו לי. ככל שהחוויה מורכבת יותר כך מלכתחילה אני מוותרת ולא מספרת עליה.
לדוגמא: בדרך הביתה התקשיתי בנהיגה, סינוורו אותי ופחדתי. חוויתי חוויה שהיתה ממש ביג דיל בשבילי וכשחזרתי והבן זוג שאל מה קרה אמרתי כלום כי לא היה לי כוח לספר.
שיחות עם חברות: כנ"ל.
דווקא את הדברים היותר משמעותיים ומורכבים שבדרך כלל הכי בוער להוציא אין לי כוח להגיד ודברים שטחיים כאלה אני זורמת
מישהי מזדהה או נשמע לה מוכר?
 
נשמע לי הגיוני להרגיש ככה בתקופות מסוימות בחיים.

אנחנו אנשים מאד מורכבים ואנו הנשים עוד יותר (לדעתי).
ונשמע לי הגיוני שבתקופות מסוימות לא יהיה לך כח להסביר את עצמך,
לענות לשאלות ולתקשר, כשאני נזכרת בעצמי 7 חודשים לאחר לידה. מניקה (במיוחד
בסיבוב האחרון שהיו עוד שניים בבית) מותשת מלילות ללא שינה,
לא תמיד הצלחתי להוציא משפט קוהרנטי מהפה.
גם היום בתקופות קשות ועמוסות אני מעדיפה טיפול במגע וממש לא מתחברת
לפסיכולוגים ו"חפירות" למרות שאני בטוחה שיש כאלה שזה
מתאים להם ובעבר מאד נהניתי מ"חפירות" היום אין לי סבלנות לזה.
אני חושבת שיכול להיות שזאת תקופה, ויכול להיות שפשוט השתנית,
נסי לקבל את השינוי באהבה
גמר חתימה טובה.
 
למעלה